צ’יטה, וריטי וסמסקרות 

שלושה מונחי בסיס בפילוסופיה של היוגה הם: צ’יטה, וריטי, וסמסקרה. הבנה של מונחים אלו קריטיים בכדי להבין הנפש, תודעה ומה מעצב אותנו כבני אדם.

וריטי

תנודות, שינויים או הפרעות בתודעה הנובעות מהחוויות, המחשבות והרגשות שלנו. וריטי הוא מושג בסיס בפילוסופיית היוגה, מכיוון ששואפים להרגעה ושליטה בתנודות התודעה, שמטרתה הוא לקבל בהירות נפשית וצמיחה רוחנית.

וריטי הוגדר על ידי פטנג’לי, יוגי שחי בסביבות 400 לספירה, בטקסט הקלאסי שלו, “היוגה סוטרות”. שהן אוסף של 196 סוטרות או משפטים המתארים את התיאוריה והפרקטיקה של יוגה, כולל שמונה איברים או גפיים של יוגה (אשטנגה) ותהליך השגת מימוש עצמי באמצעות מדיטציה ומשמעת.

חמשת סוגי וריטי

על פי יוגה סוטרה 1.6: pramana viparyaya vikalpa nidra smritayah

פראמאנה

ידע נכון, תפיסות מדויקות, מסקנות או עדות ממקור אמין.

פרא = עתיד או קדימה, מאנה = מדידה. בנוסף פראנאמה מתורגם גם למילה “הבטחה”
ישנם שישה סוגי פראנאמה (ידע נכון):

• פראטיאקשה: ידע מנסיון אישי.
• אנומאנה: ידע מהסקה לוגית.
• אופאמאנה: ידע מדוגמאות ואנלוגיות.
• ארטפאטי: ידע מחקר עובדות.
• אנופלאבדי: ידע מהסקה שלילית.
• סאבדה/אאגאם: ידע משמיעה או קריאה.

ויפאריה

ידע שגוי, הבנה שגויה או מעוותת של המציאות.

ויקאלפה

דמיון, יצירת תמונות או מושגים נפשיים שאין להם שום בסיס במציאות.

ויקאלפה  (דימיון) קיים כאשר אובייקט קיים בדמיון אבל לא במציאות (סוטרה 1.9). לדמיון יש משמעות לייצור אפשרויות עתידיות, ונחוץ בתחומי אומנות ויצירה, עסקים, חיים אישיים ביצירת וגיבוש חזון.

עם זאת הדמיון יכול להרחיק אותנו מהמציאות, נפוץ לטיפוסי וואטה (רוח) ללא בסיס. הדמיון הוא מכשול בתהליך הריכוז והוא עלול להתנהג כערפל שעוטף את המחשבות. אבל עדיין חובה בשביל להתפתח.

נידרה

שינה ללא חלימה (ריק),מצב של חוסר פעילות נפשית או חוסר הכרה.

סמריטי

זכרון, זיכרון של חוויות, מחשבות או רגשות בעבר.

באהייא ואנאטר וריטי (תנודת תודעה חיצונית ופנימית)

עוד דרך לחלק וריטי זה לשני סוגים: תנודות תודעה ממקור חיצוני או פנימי.

• באהייא: וריטי שנוצר מגירוי חיצוני, למשל אם אדם צועק עלינו נוצר וריטי מגירוי חיצוני.
• אנאטר: וריטי שנוצר מגירוי פנימי, למשל אם שבוע אחרי שאותו אדם שצעק עלינו, נזכר בזה (סמריטי) ונכעס אז זה סוג של אנאטר וריטי, דוגמה נוספת של אנאטר וריטי היא תחושות ורגשות פיזיות שעולות ללא גירוי חיצוני, גם הם סוג של תנודת תודעה ממקור פנימי.

וריטי ואנלוגיית הנחש

במצב בו מישהו הולך ברחוב ורואה נחש, מספר וריטי יכולים להתעורר בו זמנית:

א. פראמאנה: הכרת הנחש כיצור שעלול להיות מסוכן.

ב. ויפאריה: טעות בחבל לנחש בגלל תאורה או פחד לקויים.

ג. ויקאלפה: לדמיין שהנחש עלול לתקוף או שהוא רעיל, גם אם זה לא המצב.

ד. נידרה: האדם יכול היה לחלום בהקיץ או לנמנם רגע לפני המפגש.

ה. סמריטי: נזכר בחוויה או סיפור קודמים בהם מעורבים נחשים, המשפיעים על תגובתו של האדם.

סמסקרה

סמסקרה, סמסקר או סנסקר תרגום: תפיסה שורשית עמוקה או הטבעה כמו חותמת, סמסקרה נוצרת כאשר ישנה תנודה בתודעה (וריטי) חוזרת, לעומת וריטי רגיל או שמדובר בפעולה חריגה או בפעולה שחוזרת על עצמה מספיק פעמים עד שהיא נטמעת בזכרון הלא מודע והופכת לתבנית התנהגות או תפיסה שורשית עמוקה אשר נהיית חלק מהאישיות שלנו.

למשל: אם ילד בגיל צעיר ננשך על ידי כלב, והחוויה השאירה חותם שלילי על כל הכלבים זה סוג של סנסקר שנוצר עקב חוויה אחת אינטנסיבית. 

דוגמה אחרת למשל תהיה נטייה לדחיינות, מדובר בבחירה שנעשית שוב ושוב כאשר צריכים לעשות מטלה מסויימת אבל בוחרים לדחות אותה, ככל שהבחירה הזו נעשית שוב ושוב דחיינות הופך להיות תכונת אישיות.

צ’יטה

מונח בסנסקריט המתייחס לאחת מארבעת הפונקציות של התודעה. 

צ’יטה הוא החלק של התודעה שהכי מזוהה עם המונח “תודעה טהורה”, צ’יטה הוא כמו “בנק זכרונות” ובו מאוחסנים הוריטי והסמסקרות.

וריטי הם התנודות המשפיעות על צ’יטה, ומטרת תרגול יוגה היא להפחית את התנודות ולהשיג מצב של בהירות נפשית ושלום פנימי. על פי סוטרות היוגה של פטנג’לי, המטרה הסופית של יוגה היא להגיע למצב של “צ’יטי וריטי נירודה”, שפירושו הפסקה או השקטה של תנודות התודעה.

מקור הסבל על פי היוגה

המונח דוקהה מתורגם לסבל, ולפי האמת אבסולוטית קיים סבל (דוקהה) בעולם.

המקור לדוקהה, לכל הסבל בעולם הוא בגלל קלשות, שהן אחת מהסמסקרות. 

סוגי סמסקרות

ישנן שש דרכים לייצר סמסקרות והן דרך: קלשה, וידיה, בהוג, קארמאשיה, נירודהה, ופראגניה.

קלשה

קלשה היא בורות/צביעות, מקור כל הסבל, קלשות הן הטבעות או נטיות מושרשות עמוק הקשורות לרגשות שליליים, כמו בורות, אגו, האחזות, סלידה ופחד. סמסקרה שמקורה הוא קלשה למעשה היא סמסקרה המבוססת על מידע שגוי.

חמשת סוגי קלשות

• אווידיה (בורות): חוסר הבנה או ידע על נושא או מצב מסוים, מה שמוביל לבלבול או אי הבנה.
• אסמיטה (אגו /תחושת האני): תחושת עליונות או זכאות, מה שמוביל לחוסר אמפתיה או התחשבות באחרים.
• ראגה (האחזות): רצון עז להחזיק במשהו, האחזות זו מובילה לאכזבה או סבל כאשר הדבר הזה אבוד או נלקח.
• דוושה (סלידה): הימנעות ממשהו, מה שמוביל להזדמנויות שהוחמצו או נקודת מבט צרת אופקים.
• אבהיניווסה (פחד): פחד לא הגיוני או מופרז ממשהו, מה שמוביל לחרדה או התנהגות הימנעות.

וידיה

סמסקרות הבנויות על ידע נכון ובעיקר קשור לידע לגבי הטבע האמיתי של האטמן (הנשמה), אלה רשמים או נטיות מושרשות עמוק הקשורים לרגשות חיוביים, כמו ידע, חוכמה והבחנה. לדוגמה:

• ידע: הבנה עמוקה של נושא או מושג מסוים, מה שמוביל לקבלת החלטות מושכלות ופתרון בעיות יעיל.
• חוכמה: נקודת מבט רחבה יותר ותחושת תובנה או אינטואיציה עמוקה, מה שמוביל לבהירות ומטרה רבה יותר.
• הבחנה: יכולת להבחין בין מה שמועיל לבין מזיק, מה שמוביל לבחירות ופעולות נבונות.

בהוג

אלה סמסקרות הקשורות לחוויות שלנו של הנאה וכאב, וקשורים לרצונות והתקשרות שלנו. לדוגמה:

• הנאה: רצון עז לחוויות מהנות, מה שמוביל להתמקדות ברכוש חומרי או סיפוק חושי.
• כאב: פחד או הימנעות מאי נוחות או סבל, מה שמוביל להתנגדות לאתגרים או להזדמנויות לצמיחה.

קארמאשיה

אלו סמסקרות הקשורות למעשינו ולהתנהגויותינו, וקשורים לתוצאות הקארמיות של מעשינו. לדוגמה:

• פעולות חיוביות: זה יכול להתבטא כנטייה לפעול בדרכים חביבות, חמלה ומועילות לאחרים, מה שמוביל לתוצאות קארמיות חיוביות ותחושת הגשמה או מטרה.
• פעולות שליליות: זה יכול להתבטא כנטייה לפעול בדרכים מזיקות, פוגעות או מרוכזות בעצמן, מה שמוביל לתוצאות קרמיות שליליות ותחושת אשמה או חרטה.

נירודהה

אלה רשמים או נטיות המושרשות עמוק, והם קשורים למאמצים שלנו לשלוט או לרסן את המחשבות, הרגשות והפעולות שלנו. לדוגמה:

משמעת: יכול להתבטא כרצון חזק ונחישות להשגת יעדים ספציפיים או להתגבר על הרגלים או נטיות שליליות, מה שמוביל לתחושת הישג והתקדמות.

נוקשות: זה יכול להתבטא כהתנגדות לשינוי או כחוסר גמישות, מה שמוביל לתחושת תסכול או קיפאון.

פראגניה

סמסקרה הקשורה במצבי התודעה הגבוהים והתפתחות רוחנית. לדוגמה:

חמלה: תחושה עמוקה של אמפתיה ודאגה לאחרים, מה שמוביל לרצון לעזור ולשרת אחרים.

תובנה: הבנה מעמיקה של אופי המציאות וקשרי הגומלין בין כל הדברים, מה שמוביל לתחושת אחדות וקשרי גומלין עם כל היצורים.

דרך נוספת לסווג את סמסקרות זה לשלוש קטגוריות לפי תוצאה:

• סמסקרות חיוביות (סוקארמה): רשמים שנוצרו על ידי פעולות וטקסים, חוויות חיוביות ומחשבות אצילות. סמסקרות חיוביות מובילות לטיפוח הרגלים טובים, מערכות יחסים בריאות וצמיחה רוחנית. הם עוזרים לנו לפתח תכונות כמו חמלה, טוב לב וחוכמה.
• סמסקרות שליליות (דוקארמה): רשמים שנוצרו על ידי פעולות מזיקות, חוויות שליליות ומחשבות הרסניות. סמסקרות שליליות מתבטאות כרגשות שליליים, הרגלים לא יצרניים והתנהגויות מזיקות. הם יכולים להוביל לסבל, מערכות יחסים לא בריאות, ולהפריע להתקדמותנו הרוחנית.
• סמסקרות ניטרליות (Anukarma): רשמים שאינם משפיעים משמעותית על אישיותנו או על חיינו, לא באופן חיובי או שלילי. לרוב הם קשורים לפעילויות שגרתיות ולחוויות יומיומיות.

כיצד סמסקרות מעצבות את חיינו?

קבלת החלטות: חוויותינו בעבר ודפוסי הנפש שלנו משפיעים על תהליך קבלת ההחלטות שלנו. סמסקרות פועלות כמסנן דרכו אנו תופסים את העולם ומפרשים, ובכך משפיעים על בחירותינו ומעשינו.

תגובות רגשיות: סמסקרות קובעות את התגובות הרגשיות שלנו למצבים שונים. לדוגמה, אם עברנו חוויות שליליות בעבר, אנו עשויים להגיב בפחד, בכעס או בעצב במצבים דומים בהווה.

דפוסים רגילים: סמסקרות יוצרות דפוסי התנהגות רגילים. אנו נוטים לחזור על אותן פעולות ולבצע את אותן בחירות המבוססות על הרשמים הנפשיים שנוצרו על ידי חוויות עבר.

התפתחות אישיות: האישיות שלנו מעוצבת על ידי ההשפעה המצטברת של הסמסקרות שלנו. הם קובעים את הנטיות, האינטרסים והערכים שלנו, כמו גם את נקודות החוזק והחולשה שלנו.

גורל וייעוד: הסמסקרות שלנו אחראיות לעיצוב גורלנו, מעשינו וחוויותינו יוצרים רשמים המשפיעים על העתיד וקובעים את הצמיחה שלנו ויכולות לקרב או להרחיק אותנו מהגשמת הייעוד שלנו.

עכשיו אפשר להבין למה כל כך חשוב לזהות ולייצר סמסקרות חיוביות בעזרת מודעות עצמית, השקפה ומדיטציה. על ידי עבודה מודעת והתבוננות בתבניות הנפש, אנו יכולים להחליף סמסקרות שליליות בסמסקרות חיוביות, מה שמוביל לצמיחה אישית, שלום פנימי ולחיים מלאי סיפוק.