fbpx

לאנשים הסובלים מאלרגיות לבוטנים או אלרגיות מסכנות חיים לעקיצות דבורים קיים טיפול אימונותרפיה בעזרת ארס או venom immunotherapy – VIT.

איך טיפול אימונותרפיה עובד

הטיפול מורכב ממינונים קטנים שהולכים וגדלים בהדרגה של הארס שאליהם אדם אלרגי. ארס זה מטוהר ומדולל עד לרמה שלא יוצרת תגובה אלרגית או יוצר תגובה קלה מאוד. הרציונל מאחורי טיפול אימונותרפי דומה לזה גם לאימונותרפיה של אלרגיה: חשיפה חוזרת ומבוקרת לאלרגן (במקרה זה, ארס דבורים) מסייעת למערכת החיסון להסתגל לאורך זמן.

מנגנון: במהלך הטיפול, הגוף מאומן לסבול כמויות גדולות וגדולות יותר של הערל. זה מיושם ע”י שינוי התגובה החיסונית מייצור נוגדני IgE (המתווכים תגובות אלרגיות) ליותר ייצור של IgG4 , שהם נוגדנים מגנים שיכולים לחסום את השפעות הארס.

התהליך: בדרך כלל, מטופל מתחיל בשלב התחלתי בו הוא מקבל מינונים הולכים וגדלים של הארס במרווחים תכופים (למשל, שבועי). ברגע שמגיעים למינון המרבי לפי רמת הסיבולת שלו לחומר, ואז מתחיל שלב התחזוקה, בו האדם מקבל את אותו המינון המרבי בפרקי זמן ארוכים יותר (למשל, כל חודש) במשך מספר שנים.

יעילות: טיפול אימונותרפיה  מוכח כיעיל מאוד במניעת תגובות אלרגיות לעקיצות דבורים. עבור אנשים עם אלרגיה ידועה וחמורה לעקיצות דבורים, טיפול זה יכול להיות מציל חיים. לאחר השלמת טיפול אימונותרפיה, מרבית החולים מסוגלים לסבול עוקץ דבורים עם תגובה אלרגית מועטה או ללא.

בטיחות: כמו כל טיפול רפואי, גם טיפול אימונותרפיה נושא סיכונים. אנשים מסוימים עשויים לחוות תגובות לזריקות, ותמיד יש סיכון לתגובה אלרגית קשה (אנפילקסיס) מהטיפול עצמו. עם זאת, כאשר מבוצעים תחת פיקוח רפואי מבוקר, היתרונות עולים לעתים קרובות על הסיכונים עבור אלרגיות עם רעל חמורות.

אימונותרפיה של אלרגיה לבוטנים

אימונותרפיה פומית לבוטנים: אחת האסטרטגיות לאלרגיות בוטנים היא אימונותרפיה פומית. מתן כמות מזערית של בוטנים לאנשים אלרגיים ולאורך פרק זמן מגדילים מינונים של הכמות. מחקרים הראו שרוב האנשים העוברים טיפול אימונותרפיה עם בוטנים יכולים לסבול כמות גבוהה יותר של חלבון בוטנים מבלי להגיב.
יעילות: במחקרים קליניים, משתתפים רבים העוברים אימונותרפיה לבוטנים עשויים לסבול כמויות גדולות משמעותית של חלבון בוטנים בהשוואה לקבוצת פלצבו. היעילות יכולה להשתנות, אך מחקרים מסוימים הראו כ- 67% מהמשתתפים מגיבים באופן חיובי לטיפול.

 

טיפול תרופתי לאלרגיה לבוטנים

קיימת תרופה בשם פלפורזיה שהיא למעשה טיפול אימונותרפיה פומי בבוטנים שאושר על ידי ה- FDA, במילים פשוטות מדובר בכמות נמוכה של בוטנים שמטרתה להפחית את האלרגיה. במחקרים, שני שלישים מהילדים עם אלרגייה לבוטנים הצליחו לאכול את המקבילה לשני בוטנים ללא תסמינים לאחר שעברו טיפול בפלפורזיה.
מגבלות: ראוי לציין כי בוטן אימונותרפיה לבוטנים לא מרפא את האלרגיה. המטרה היא להפחית את הסיכון לתגובות חמורות מחשיפה מקרית.

 

“ניסוי הבמבה”

“ניסוי הבמבה” מתייחס למחקר פורץ דרך המכונה רשמית למידה מוקדמת של אלרגיה לבוטנים (LEAP). הניסוי חקר את צריכת הבוטנים המוקדמת ואת הסיכון לפתח אלרגיה לבוטנים אצל תינוקות. במבה, (חטיף המכיל בוטנים פופולרי בישראל), מילא תפקיד מרכזי בממצאי המחקר. פירוט המחקר וממצאיו בהקשר של אלרגיה לבוטנים:

תצפית: החוקרים הבחינו כי שכיחות אלרגיות הבוטנים בקרב ילדים יהודים בבריטניה הייתה גבוהה פי 10 מזו של ילדים יהודים בישראל. אחד ההבדלים התזונתיים המשמעותיים בין שתי הקבוצות הללו היה הכנסת המוקדמת של בוטנים בישראל, בעיקר בצורה של במבה. בעוד שתינוקות בבריטניה נמנעו בדרך כלל על מוצרים המכילים בוטנים במהלך השנה הראשונה שלהם, אלה בישראל נחשפו באופן קבוע לבוטנים מגיל צעיר דרך במבה.

מחקר למידה מוקדמת של אלרגיה לבוטנים

המחקר נערך במכללת קינגס קולג’ בלונדון והובל על ידי פרופסור גדעון לאק, המחקר כלל למעלה מ- 600 תינוקות בגילאי 4-11 חודשים שהיו בסיכון גבוה לפתח אלרגיה לבוטנים. תינוקות אלה חולקו אקראית לשתי קבוצות:
קבוצה אחת צרכה חטיף המכיל בוטנים (כמו במבה) באופן קבוע, הקבוצה האחרת נמנעה מכל בוטנים.

משך המחקר: עקבו אחרי הילדים מהלידה ועד גיל חמש, ובשלב זה נבדקו לאלרגיות בוטנים.
תוצאות המחקר: הממצאים היו די משמעותיים. רק 3.2% מהילדים שצרכו מוצרי בוטנים פיתחו אלרגיה לבוטנים עד גיל 5, לעומת 17.2% מהילדים שנמנעו מבוטנים. זה סימן ירידה של 81% בשכיחות אלרגיה לבוטנים בקבוצה שהוצגה לבוטנים מוקדם.

השלכות המחקר על המלצות תזונה: תוצאות מחקר LEAP איתגר את הקונספציה המקובלת דאז, שהציע לא לחשוף את החולה למזון האלרגני. כתוצאה מכך, ארגוני בריאות רבים, כולל המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות (NIAID) בארה”ב, תיקנו את ההנחיות שלהם כדי להמליץ על הצגת מזונות המכילים בוטנים בתזונת תינוקות כבר בגיל 4-6 חודשים כדי להפחית את הסיכון של אלרגיה לבוטנים, במיוחד עבור אלה הנמצאים בסיכון גבוה.
אמצעי זהירות: על ההורים תמיד להתייעץ עם רופא הילדים שלהם או אלרגיסט לפני שהם מציגים בוטנים או אלרגנים פוטנציאליים אחרים לתינוקות שלהם, במיוחד אם יש היסטוריה ידועה של אלרגיות או אקזמה.

ניסוי הבמבה שינה במהות את ההבנה שלנו לגבי אלרגיות למזון וכיצד ניתן למנוע אותן. זוהי דוגמה עיקרית לאופן בו נתונים תצפיתיים יכולים להוביל למחקר קליני פורץ דרך ושינויים בהמלצות הרפואיות.

אימונותרפיה פסיכולוגית

אותה גישה תקפה גם עם מושגים וטיפולים פסיכולוגיים קיימים, במיוחד הנוגעים לטיפול בחשיפה ואימוני חוסן. בואו נבין לעומק את המושגים ונקביל עם טיפול אימונותרפיה בארס:

תרפיה בחשיפה

טיפול תרפיה בחשיפה הוא טיפול פסיכולוגי שפותח כדי לעזור לאנשים להתעמת עם הפחדים והחרדות שלהם. הטיפול משמש בעיקר אנשים עם הפרעות חרדה, לרבות הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), הפרעה אובססיבית-כפייתית (OCD) ופוביות.

כיצד זה קשור לטיפול אימונותרפיה? בדומה לאופן בו טיפוול אימונותרפיה חושף אנשים להגדלת הדרגתית של המינונים לאלרגן במטרה לבנות סבילות, טיפול בחשיפה כרוך בחשיפה שיטתית ומבוקרת לאובייקט היוצר חרדה, המצב או הזיכרון הטראומטי, במטרה להפחית את הפחד או המצוקה הקשורים אליו.

מחקר ויעילות: מחקרים רבים הראו את יעילות הטיפול בחשיפה, במיוחד עבור פוטס-טראומה ופוביות ספציפיות. לדוגמה, מטה-אנליזה של טיפול בחשיפה לפוסט-טראומה מצאה שהיא יעילה להפחתת התסמינים.

אימוני חוסן

אימון חוסן מצייד אנשים עם מיומנויות ומנגנוני התמודדות עם פנים ולהסתגל למוצאים או לאירועים טראומטיים.

איך זה קשור לטיפול אימונותרפיה: בדיוק כמו שטיפול אימונותרפיה “מכין” את מערכת החיסון להגיב כראוי לארס או לאלרגן, אימוני חוסן “מכינים” את הנפש לטפל באירועים בלתי צפויים או טראומטיים בצורה יעילה יותר.

מחקר ויעילות: מחקרים והתערבויות שונות, במיוחד במסגרות צבאיות או במקצועות מתח גבוה, הראו כי אימוני חוסן יכולים להפחית את הסיכון להתפתחות PTSD והפרעות אחרות הקשורות ללחץ.

דיסוננס קוגניטיבי

תיאוריה זו, שהוצע על ידי ליאון פסטינגר, מציעה שיש לנו דחף פנימי לשמר עקביות בין האמונות וההתנהגות שלנו. וכאשר יש חוסר עקביות (דיסוננס) בין השניים, תיווצר תחושת אי נוחות, מה שמוביל אנשים לנסות ולהקטין את הדיסוננס הזה ולהשיג עקביות, למעשה המטרה היא להקטין את הפער בין תפיסת המציאות לחוויה האנושית האינדבידואלית שהיא המציאות של האינדבידואל.

הדיסוננס, או הפער בין אמונותיו למציאות של האדם, יכולים להיות מלחיצים וטראומטיים. חשיפה איטית לאמונות או למציאויות שונות יכולה להפחית את חומרת הדיסוננס, בדומה לחשיפה ההדרגתית של טיפוול אימונותרפיה מפחיתה את התגובות האלרגיות.

אנלוגיות

חיזוק שרירים: כשם שרירים מתחזקים ועמידים יותר בפעילות גופנית קבועה, מול מצוקות או אתגרים קטנים יותר יכולים “לחזק” את החוסן הפסיכולוגי של האדם לאורך זמן.
חיסונים: ברפואה, חיסון מציג צורה מוחלשת או לא מופעלת של פתוגן “להכשיר” את מערכת החיסון. באופן דומה, מול אתגרים מבוקרים או לעבור טיפול בחשיפה יכול “לאמן” את הנפש כדי להתמודד עם מצוקות משמעותיות יותר.
5. מגבלות ושיקולים
ענייני מינון: באותה מידה יותר מדי ארס מהר מדי עלול להזיק בוויט, חשיפה מוגזמת או חריפה מדי לגירויים טראומטיים ללא הנחיות טיפוליות נאותות עלולה להזיק.
שונות אינדיבידואלית: הסף של כולם לטראומה ולחץ שונה. מה שעשוי להיות אתגר קטן עבור אדם אחד יכול להיות טראומטי עבור אחר, בדומה לאופן שבו אנשים מסוימים עשויים לסבול מאלרגיות חמורות בעוד שלחרים אין כאלה.
ההנחיה היא המפתח: VIT נערך תחת פיקוח רפואי קפדני. באופן דומה, יש לגשת לחשיפה לגירויים או לאירועים טראומטיים בזהירות ובאופן אידיאלי בהנחייתו של מטפל מיומן.

לסיכום, בעוד שהמנגנונים והבסיס הביולוגי נבדלים זה מזה, ישנן הקבלות רעיוניות בין VIT לטיפולים או התערבויות שנועדו להגביר את העמידות האנושית לטראומה. חיוני להתקרב להשוואה כזו עם הבנה ניואנס, להכיר בהבדלים ובמורכבות של תגובות ביולוגיות ופסיכולוגיות כאחד.

מה זה מיקרודוזינג?

רוצים להבין איך עובד תהליך המיקרודוזינג?

הירשמו לקורס אונליין המציע סדרת סרטונים שמסבירים את הבסיס של תהליך מיקרודוזינג.

התחל/י

מוטי חמו
מיקרו-מובמנט

מוטי מפתח שיטת מיקרו-מובמנט חוקר את עולם התפתחות בעזרת הרחבת תודעה, מחבר בין העולם המדעי לבין הנפש והרוח

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן