
גילוי נאות כל הכתוב במאמר זה, אינו בגדר המלצה. הכתוב מבוסס מחקרית, אך אינו מחליף ייעוץ רפואי. יתרה מכך, נכון לשנת 2024, שימוש בחומרים משני תודעה הינו מחוץ לחוק בישראל. אנו לא מעודדים הפרה של החוק או שימוש בחומרים מסוכנים.
בעולם החומרים הפסיכדליים, DMT נחשב לאחד החומרים החזקים והמסתוריים ביותר. בדומה לחומרים משני תודעה אחרים כגון פטריות פסילוסיבין או אל אס די, ישנם שיטות צריכה שונות המשפיעות על הזמן ואיכות של האפקט הרצוי. צ׳אנגה היא אחת מן הצורות המקובלות לצרוך DMT והיא אף נחשבת לצורה מהירה ומתונה יחסית לעומת צריכה של DMT טהור או השתתפות בטקס איוואסקה.
בשנים האחרונות צ׳אנגה צבר פופולריות בישראל. לכן, במאמר זה אנו נסקור מה זה בעצם צ’אנגה, מה ההיסטוריה שלה, וכמובן נדבר על מזעור סיכונים לאלו ששוקלים להשתמש בחומר זה.
צ’אנגה הינה תערובת של עשבים המכילים MAOI שיש באייווואסקה המעורבבים עם DMT. לכן ישנם אנשים שקוראים לתערובת זו ״איוואסקה הניתנת לעישון״.
צ’אנגה היא חומר שמעשנים והאפקט שלה יחסית קצר, כ-20 דקות וכ-40 דקות נוספות של ״האפקט של האחרי״ (אפטר גלו). במילים אחרות, מי שמעשן צ’אנגה, בפועל מעשן תערובת המכילה את החומר DMT ובשמו המלא N,N-Dimethyltryptamine.
צ’אנגה היא תערובת של N,N-Dimethyltryptamine) DMT) המעורבת עם מעכב חמצון מונואמין או באנגלית MAOI (Monoamine oxidase inhibitor). ל-MAOI יש תפקיד קריטי מכיוון שהוא מרחיב את חווית ה-DMT במשך ובעוצמתה בהשוואה לעישון של DMT freebase (מיצוי של DMT טהור) בלבד והיא קצרה בהרבה מצריכה קלאסית של איוואסקה הנמשכת שעות מרובות.
N,N-Dimethyltryptamine או בקיצור DMT, היא תרכובת אורגנית המצויה בצמחים רבים, וכמו כן במערכת העצבים של בני אדם ויונקים אחרים. מבחינה כימית, ה-DMT נקשר לסרוטונין, מלטונין ונוירוטרנסמיטורים אחרים המשפיעים על יסודות החוויה האנושית, כולל מצב הרוח והזיכרון שלנו.
DMT, כמו הפסיכדליים הקלאסיים האחרים, הוא משפעל (או אגוניסט) לקולטן סרוטונין 2A, מה שאומר שהוא נקשר לקולטנים הללו ומעורר שינויים נוירוכימיים שמשנים תפיסות חושיות, תהליכים קוגניטיביים ותפקודי מוח אחרים הקשורים לתודעה.
DMT גם מקיים אינטראקציה עם מגוון של קולטנים ומסלולים אחרים. מחקר בכתב העת Nature Scientific Reports מצא ש-DMT לא רק משנה את הכימיה של המוח, אלא גם את הפעילות החשמלית של המוח בדרכים הממפות את החוויות הפסיכדליות של אנשים. במילים אחרות, נראה שהחוויה של משתמש קשורה ישירות לשינויים המוחיים הללו.
ההשפעות של עישון DMT טהור נחשבות אינטנסיביות מאוד והן עלולות לזעזע את המערכת ולהיות ארוכות טווח. חלק מהמשתמשים מדווחים שעל ידי שימוש בצורת צריכה זו הם עברו למימדים אחרים ופגשו ישויות אשר בעיניהם לא חלק מהעולם שלנו.
החוויה שבאה כתוצאה מעישון של DMT טהור נמשכת רק כ5 דקות והיא נחשבת למאוד אינטנסיבית.
אחת הבעיות המתעוררות אצל מתמשים עקב צורת צריכה זו היא החוסר יכולת לזכור ואף לשלב את החוויה עם חייהם הרגילים (אינטגרציה), מכיוון שמדובר בחוויה אינטנסיבית מדי. לכן היה צורך בצורה להמציא צורה שתוכל לשלב ואף למתן צורת שימוש זו לשיטה אופטימלית יותר.
ג’וליאן פאלמר המציא את הצ’אנגה בתחילת שנות ה-2000 באוסטרליה בזמן שהוא התנסה בצורות חדשות של צריכת DMT. לפיכך, צ’אנגה היא בעצם צורה/שיטה, או תערובות חדשה יחסית בתרבות הפסיכדלית העולמית.
הצ׳אנגה הפכה לפופולרית באוסטרליה וזכתה להכרה רחבה יותר דרך סצנת הטראנס הפסיכדלי. מאז, הפופולריות של הצ’אנגה המשיכה לצמוח בשל קלות השימוש בה ומשך הזמן הארוך יותר של האפקט הרצוי בהשוואה לעישון החומר בצורתו הטהורה ביותר.
משתמשים מדווחים שלרוב עם צ׳אנגה אין את התחושה של מסע אל עולם אחר, אלא מדובר יותר במין תזכרות של עולם הDMT והוא מתאים יותר לשימושים בסביבה חברתית וטיפולית פחות מאשר איוואסקה.
ג’וליאן פאלמר יצר את תערובת הצ’אנגה על מנת להציע למשתמשים את היתרונות של חומר הDMT ללא העוצמה, ההלם והקושי של עישון DMT בצורתו הטהורה. משתמשים רבים מדווחים שלצ’אנגה יש השפעה עדינה יותר, וכמו כן היא מציעה מגוון רחב יותר של השפעות פסיכדליות אשר נמשכות זמן יותר זמן (כ15-40 דקות). על ידי עישון צ’אנגה ניתן לחוות חוויה רגועה יותר בהשוואה לשימוש בחומר בצורתו הטהורה או על ידי שימוש באיוואסקה.
בסופו של יום, צ’אנגה היא סך הכל תערובת עישון. לכן, ניתן להוסיף כמעט עשב לתערובת, ומשתמשים מרחבי העולם מתאימים את המתכונים שלהם בהתאם לאפקט הרצוי והעשבים הזמינים להם. הMimosa hostilis ומיני עצי שיטה אחרים הם מקורות טבעיים של DMT. רוב התערובות צ’אנגה שניתן למצוא כיום יכללו DMT וגם את Mimosa hostilis.
ישנה תערובת אחת המורכבת רק מ-DMT ועלי גפן איוואסקה או בשמו המדעי בניסטריופסיס קאפי (Banisteriopsis caapi). ישנם משתמשים אשר מכינים צ’אנגה ללא גפן איוואסקה. עם זאת, פאלמר טוען שגפן האיוואסקה מפעיל את שאר העשבים ועל ידי כך ניתן להשפיע על משך החוויה ועל כמה העשן יהיה חלק וקל יותר לעישון כצורכים את החומר.
כדי לצמצם נזקים כתוצאה משימוש לא נכון בחומר, הכנו רשימה של דברים שחשוב לדעת לפני שמעשנים צ׳אנגה.
זה מאוד חשוב לא לעשות סמים כמו צ׳אנגה לבד, במיוחד אם זאת הפעם הראשונה. ישנה עדיפות ברורה למסגרת אחראית וחוקית במידת האפשר כמו ריטריט, או מפגש ייעודי. אם אין טקס או מפגש, יהיה זה חכם לבקש מאדם שבקיא בהשפעות החומר, או לפחות כזה שיש לו ניסיון כלשהו שישמש כטריפ סיטר. טריפ סיטר הוא אדם שלא לוקח חומרים ושומר על אלו שכן לקחו.
דוגמה טובה ללמה צריך טריפ סיטר, היא העובדה שאנשים אחרי שהם מעשנים DMT או צ׳אנגה פשוט נופלים אחורה וצונחים כחלק מהטריפ. בשלב זה, ממש חשוב שיהיה מישהו שיתפוס את הראש של מי שעישן וימנע מהמשתמש לשבור את הראש שלו.
אף על פי שמדובר בחוויה קצרה יחסית של כ20 דקות עם אפטר גלו של 40 דקות, גם אם החוויה כוויחול חלשה יותר מלעשן DMT טהור, עדיין מדובר בחוויה מאוד אינטנסיבית. לכן חשוב לזכור שהמצב הרגשי וכמו כן הסביבה בה בוחרים לצרוך את החומר תשפיע באופן ישיר על החוויה והאינטגרציה של כל חומר פסיכדלי. במיוחד אם זאת הפעם הראשונה.
לכן, חשוב לדעת איפה, מתי ועם מי מחליטים להכנס לחוויה חזקה כזו. כמו שהדגשנו קודם, יש עדיפות לעשות זאת במקום מסודר עם אנשים שמבינים מה הם עושים.
אפשר לשאול שאלות כמו:
אם אחת מהשאלות האלו לא מקבלת תשובה הגיונית, ייתכן וכדאי לחשוב מחדש על לקחת את הצ׳אנגה ולחכות לזמן מתאים יותר. זכרו, עבור חלק מהאנשים, השימוש בDMT נתפס כאחד הרגעים הכי משמעותים בחיים שלהם. זהו מצב רגיש ואינטימי שלא צריך לחלוק סתם עם כל אחד.
חשוב לדעת מראש את אחוז ה-DMT בצ’אנגה. בדר”כ מדובר או ב 35% או 50% – אחוז ה-DMT משפיע באופן משמעותי על המינון הצ׳אנגה שמחליטים לקחת.
באופן כללי כאשר מדברים על מינונים של חומרים משני תודעה, ובעיקר כמדברים על שימוש בפעם הראשונה, חייבים לקחת משנה זהירות. כלומר לקחת פחות מאשר יותר. גם אם תהיה השפעה חלשה יותר, אפשר תמיד לנסות לקחת יותר בפעם הבאה, אחרי שכבר יודעים מניסיון במה מדובר. חשוב להבין, חומרים פסיכדלים הם לא תחרות, ואם זה מרגיש כמו תחרות, קרוב לוודאי שמדובר בסביבה רעילה עם סט וסטינג לא מתאימים, וזה רק מצביע שבסביבה זו, עדיף להימנע משימוש בחומרים אלו.
לפני הכל יש לוודא שאתם בסביבה נעימה, מכילה, ולא מסוכנת. ויש לוודא מעבר לכך שבמקום בו מעשנים לא תוכלו לקרוס עם הראש אחורה או קדימה חזק על משהו קשיח.
אין לקרב אש חשופה לצ’אנגה. זיכרו, בניגוד לקנאביס, בעישון צ’אנגה המטרה היא לאדות את ה-DMT ולא לשרוף אותו.
הדרך המקובלת לעשן צ׳אנגה היא:
כמו שהזכרנו בתחילת המאמר, אנו לא מעודדים שימוש בחומרים לא חוקיים בישראל. בעוד שהDMT הוא חומר מרתק עם פוטנציאל אדיר לטיפולים וכמו כן בחקירת התודעה ונפש האדם, כל זה אינו מוריד מהעובדה שחומר זה אינו חוקי בישראל ואף יכול להיות מסוכן.
זה שמישהו אמר שמה שאתם קונים ממנו הוא צ׳אנגה, לא הופך את המידע הזה לנכון. ישנם אינסור חומרים מאוד מאוד מסוכנים שיכולים לתת תחושת ״סטלה״ אבל גם להשאיר נזקים חמורים לגוף ולנפש שלכם. לכן חשוב מאוד להיות זהירים.
אנו מקווים שהמידע שהצגנו במאמר זה יציג תמונה ברורה יותר של מהי צ׳אנגה ועזרה לחלק מהקוראים שלנו להוריד את הרומנטיקה העוטפת את השימוש בחומר זה.
ידע זה כוח, ולפעמים מותר להגיד שאולי חומר מסויים פחות מתאים כרגע, או לחלופין ללמוד עליו יותר ואז לטוס לארץ בו ניתן לקחת את החומר בצורה מבוקרת ואחראית.
כמילות סיכום נזכיר שהשימוש בDMT היא באמת חוויה שלא דומה לשום דבר אחר. במידה ומשתמש החליט להתנסות בחומר זה והוא או היא כבר בתוך התהליך, אז שני הדברים הכי חשובים עבור מזעור נזקים הם: לארגן את כל הסביבה והאמצעי הבטיחות האפשריים כגון טריפ סיטר ואז להתמסר לחוויה הפסכדלית של הצ׳אנגה.