מיקרודוזינג
תהליך התפתחות וטיפול עצמי בעזרת מיקרודוזינג פסילוסיבין ואל אס די.
מיקרודוזינג (Microdosing) או “מיני מנה” הינה צריכה של כמות נמוכה מהרגיל, תת הזייתית וללא השפעות פסיכו-אקטיביות של חומרים משני תודעה (חומר פסיכדלי). ניתן לעשות תהליך מיקרודוזינג עם מגוון חומרים, אך השימוש הפופלרי והפרקטי ביותר נעשה עם חומרים משני תודעה “קלאסיים” כגון פטריות המכילות את החומר פסילוסיבין, (לרוב מזן הקובנסיס), או מיקרודוזינג של אל אס די (LSD) שהתגלה במקור בשנת 1938 על ידי הכימאי אלברט הופמן כאשר סינטז את החומר מפטריות ארגוט הגדלה על זני שיפון ודגנים אחרים. בנוסף יש גם מיקרודוזינג של פטריה בשם “אמניטה מוסכריה“, המכילה חומרים פסיכואקטיבים שונים (חומצה איבוטנית ומסקימול), אך במדריך הזה נתמקד בפטריות פסילוסיבין ואל אס די.
הגדרה רשמית
Microdosing involves repeated intermittent self-administration of small amounts of psilocybin or LSD or some other substances
At doses large enough to improve daily activities and conditions and small enough so that normal Consciousness is not clouded or impaired.
הבדל משמעותי בין תהליך המיקרודוזינג לעומת שימוש “רגיל”, הינו בכך שכמות החומר חייבת להיות נמוכה מספיק כדי שלא יהיו השפעות כגון: אפקטים ויזואליים, צחוק בלתי נשלט, חוסר יכולת לשבת בשקט, פחדים קיצוניים, חרדה, שמחה בלתי נשלטת, וכדומה. למעשה כל השפעה אשר מפריעה לפעילות היומיומית של המשתמש מעידה באופן ישיר על כך שהמינונים גובהים מהדרוש למינוני מיקרודוזינג.
אם צריך להסביר במשפט אחד את ההשפעה העיקרית של חומרים משני תודעה, זה שהם עוזרים לנו לשים לב לדברים שלא שמנו לב אליהם קודם, לכן הם נקראים מרחיבי תודעה ולא רק משני תודעה. בזמן שמצב התודעה מורחב, ניתן לראות ולחוות דברים פנימיים וחיצוניים שביומיום לא גלויים לנו או חבויים בתת מודע. לאחר מכן אם עושים תהליך מודע ומתוכנן ניתן לשמור את התובנות הללו בעזרת אינטרגציה לאישיות ולחיי היומיום.
מה זה מיקרודוזינג?
רוצים להבין איך עובד תהליך המיקרודוזינג?
הירשמו לקורס אונליין המציע סדרת סרטונים שמסבירים את הבסיס של תהליך מיקרודוזינג.
שאלות, עדכונים ומידע על אירועים
מוזמנים להשאיר פרטים
חומרים משני תודעה קלאסיים כגון אל אס די, פסילוסיבין, ודיאמטי החומר שמגיע כאבקה (Freebase), איוואסקה או צ’אנגה אינם ממכרים, ויש הטוענים שהם אפילו אנטי ממכרים. לעומת המשני התודעה הקלאסים לסמים כגון הרואין, מתאמפטמין, פנטיניל, או קוקאין יש אפקט התמכרותי פיזי חזק שיש להיזהר ולהישמר ממנו.
כמו עם כל חומר אחר, אך על פי שחומרים אלו נחשבים לא ממכרים, תמיד ישנה האפשרות שאנשים יעשו בחומרים אלו שימוש לא בריא, ולא נכון (ABUSE).
שימוש פוגעני אכן יכול להיות קשה יותר לזיהוי והבנה, זאת מכיוון שעל מנת לזהות אותו יש צורך להתעמק ולהבין את תבניות ההתנהגות והרגלי הצריכה של המשתמש. בסופו של דבר, שימוש לא מושכל ולא אחראי עלול להיות פוגעני או לכל הפחות לא מועיל.
לאנשים בעלי רקע של הפרעות או מחלות נפש במשפחה, או אנשים שנמצאים בתקופה רגשית או פיזית לא טובה, לא מומלץ להתנסות בחומרים משני תודעה, מכיוון שהחוויה מועצמת לטוב או לרעה, ובמקרים כאלו חומרים משני תודעה עלולים להוות כזרז (טריגר) להתעוררות של מחלות או מצב נפשי לקוי. קיימים לא מעט עדויות לאנשים אשר חווים פראנויה או סוג של פסיכוזיה הנובעת ממתן לא מושכל ולא אחראי של חומרים משני תודעה לאנשים שלא מתאימים.
עם זו מחקרים לא תומכים בהשערה שחומרים משני תודעה הם המקור להתפרצות מחלות נפש, ויש גם מחקרים עם תוצאות המעידות שחומרים משני תודעה יכולים לטפל בחלק מההפרעות הנפשיות, כולל הפרעות כמו דיכאון וחרדה.
כמו כן גם לנשים בהריון או בהנקה לא מומלץ להשתמש בחומרים משני תודעה.
במקרים מסויימים הכוללים חשיפה לכמויות גבוהות של חומרים משני תודעה, אנשים מדווחים על חוויות דתיות מסטיות עמוקות (וגם לזה יש ביסוס מחקרי). חוויות כאלו שמשנות או מערערות את כל תפיסת המציאות שלהם, לחלק מהאנשים זה יכולה להיות חוויה מדהימה, אבל למי שלא מוכן רגשית לחוויה מיסטית ואין לו בסיס יציב, החוויה יכולה להפוך לקשה ושלילית.
חומרים פסיכדאליים משני תודעה קלאסיים ממשפחת ה-טריפטמין (אל אס די, פסילוסיבין) נחשבים לא רעילים או בעלי רעילות נמוכה מאוד, אפילו פחות מסוכנים מקפה, ויש מספר מחקרים Flanagan & Nichols, מחקר מאוניברסיטת דברסן בהונגריה, וגם מצגת מעניינת של דר ג’רמי רסקין בנושא הפוטנצאלי המרפא של פסיכדלים על דלקתיות, המסיקים שקיימת השפעה אנטי-דלקתית בנוסף לשיפור בפלסטיות של מערכת העצבים.
עם זאת חומרים אחרים המשמשים לטיפול כמו MDMA או קטמין (בנוסף לקוקאין, הרואין או מתאמפטמין) בהחלט קיימת סכנת רעילות בשימוש תכוף.
אל אס די הוצאה מחוץ לחוק בסוף שנות השישים, מחקר שהחל בשנת 2010 והסתיים בשנת 2013 שבו תושאלו 57,873 משתתפים מגיל 12 ומעלה, מצא כי מעל ל-32 מליון אמריקאים, התנסו בחומרים משני תודעה במהלך חייהם, ומאז כל שנה יש עוד כחצי מליון משתמשים רק בארה”ב לפחות.
מחקר של אונ’ קולומביה מראה שרק בשנת 2019 5.5 מיליון אמריקאים התנסו בחומרים משני תודעה.
סקר רשמי אחר שנעשה על ידי ממשלת ארצות הברית מגלה את האחוזים שמשתמשים בחומרים משני תודעה לפי גיל ושנה, הסקר נעשה בשנים 1972-1995, וממנו ניתן להעריך שהשימוש הכולל של חמרים משני תודעה בארה”ב היה במאות מליונים.
במספרים כאלה גדולים אפשר לומר שהנזקים והסכנות כבר גלויים לעין, ובפועל הנזקים המתוארים בהמשך מתרחשים באחוזים נמוכים.
כל הסכנות המצויינות בדף זה הינן אמיתיות ואין לזלזל בהן! עם זאת, במידה והמשתמש מקשיב לאזהרות ועוקב אחר ההנחיות שנוצרו על ידי אנשים בעלי ניסיון אמיתי בתחום – הסיכונים פוחתים משמעותית. יתרה מכך, חשוב להדגיש בנוסף שהסיכון פוחת כאשר מדובר במינונים נמוכים במסגרת שימוש לצרכי מיקרודוזינג בלבד.
לפני שמתחילים נרצה לבחון אם תהליך המיקרודוזינג יעיל, ואפילו האם תהליך זה מתאים לנו ברמה האישית, בנקודת זמן הנוכחית ולפי המצב הבריאותי הנוכחי. לכן, נרצה לבחור מספר מטרות ויעדים שיעזרו לנו למדוד ולבחון אם תהליך המיקרודוזינג אכן מוביל לסוג של שינוי חיובי בחיים שלנו.
השינוייים בפועל אינם בהכרח השינויים שצפינו או אפילו רצינו, מכיוון שאנחנו ממוקדים על שינויים מסויימים שבחרנו מראש, קיימת האפשרות שלא נשים לב לשינויים אחרים שקורים. לכן יש צורך לשמור על פתיחות ותשומת לב לשינויים אחרים שכלל לא חשבנו עליהם מראש.
בחירה ומדידת מטרות
כמו שחלק מהמחקרים מצביעים, במאמר הזה אנו טוענים כי מיקרודוזינג מאפשר לייצר תהליך מודע, ואינו תרופה במובן המודרני, אלא כלי המאפשר תהליך אבחנה, הרגשה, התפתחות ושינוי עצמי. בכדי שהתהליך יצליח ויגרום לאפקטים חיוביים או רצויים יש לבחור מטרות ויעדים, ולנסות למדוד אותם באופן מדוייק ככל שניתן. עולם המדע והרפואה המודרנית עדיין אין לא פיתחה פרוטוקולים מדוייקים וברורים לגבי בחירת מטרות ויעדים, בעיקר מכיוון שהם אישיים ודורשים עבודת הכנה רבה מצד המשתתף.
מציאת המינון המתאים
כל עוד התהליך לא נעשה בסביבה מבוקרת, לרוב קיימת בעיית מדידה של המינונים, גם בפטריות פסילוסיבין שלעיתים נאכלות לפי מדידת עין או משקל שלא מדייק ברמת הגרם, או לחלופין כמות הפסילוסיבין בפטרייה משתנה ולא אחידה לאורך התקופה. כמו כן גם באל אס די אם המינונים לא מדוייקים, אז קשה מאוד ליצור עקביות בחוויה, זה נכון במיוחד כאשר אנשים צורכים מיקרודוזינג של אל אס די על ידי חיתוך של קרטון בתקווה שהמינון מחולק באופן שווה.
שינויים והבדלים באורך חיים, גוף ותזונה
גם באותם מינונים לאותו משתתף יכולים להיות תגובות שונות, וזה משתנה לפי פרמטרים רבים כגון: תזונה כללית, קיבה ריקה או לא, איכות שינה בתקופה, עומס חושי לפני ואחרי תחילת התהליך, שינויים בתזונה או במשקל ועוד.
יכולת הבחנה פסיכו-פזיולוגית מוגבלת
בגלל שהמינונים נמוכים וההשפעות הם זעירות, חלק גדול מהאנשים לא בעלי רגישות פסיכו-פזיולוגית מפותחת ולא מצליחים לשים אצבע או להיות מודעים על השינויים שקורים בזמן אמת, לכן כל מה שצויין למעלה: מדידה, מטרות, מינונים, שינויים ביומיום, לא יזוהו ולא ימדדו.
רשת ברירת המחדל (Default Mode Network) היא רשת של אזורים במוח שפעילה כאשר אנו נמצאים במצב מנוחה ולא עסוקים במשימה ספציפית. רשת זו התגלתה לראשונה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כאשר חוקרים השתמשו בדימות מוחי (fMRI) וגילו כי ישנם אזורים מסוימים במוח שמראים פעילות מוגברת דווקא כאשר אנשים אינם מבצעים משימות מובנות. רשת ברירת המחדל מעורבת בתהליכים כמו חשיבה עצמית, “תחושת האני” (האגו), הרהורים על העבר והעתיד, וחלימה בהקיץ, למשל ניווט ברכב בדרך מוכרת כאשר אנו חולמים בהקיץ אבל עדיין יודעים את הדרך קשורה לפעילות של רשת ברירת המחדל.
פעילות יתר של רשת ברירת המחדל עשויה להיות קשורה להפרעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה. קיימים מחקרים המנסים להבין את הפוטנציאל של מיקרודוזינג חומרים פסיכדליים, כמו LSD ופסילוציבין, להפחתת הפעילות של רשת ברירת המחדל. מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שמיקרודוזינג יכול לסייע בהפחתת מחשבות שליליות חוזרות ולאפשר גמישות מחשבתית רבה יותר, אולי בזכות השפעתו המווסתת על פעילות רשת ברירת המחדל. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים כדי לאשש ממצאים אלה ולהבין את ההשלכות ארוכות הטווח של מיקרודוזינג על בריאות המוח.
מחקר משנת 2022 ניסה לבדוק את השאלה האם ניתן לבודד ולראות את האפקט של מיקרודוזינג לעומת אפקט הפלבצו, זאת עשו בעזרת שתי קבוצות ניסוי שחולקו רנדומלית, לחצי נתנו מיקרודוזינג של LSD בהפרשים של 3 ימים בין המתן, ולקבוצה השנייה נתנו חומר אחר מעורר חושי עם תחושות מזכירות את התחושות של LSD אבל ראו שאותה קבוצה לא הראתה שיפור במצב הרוח או ביכולות הפסיכומוטוריות, לעומת הקבוצה שצרכה מיני-מנה של LSD (13-26 μg) שבא כן ראו שיפור במצב הרוח וביכולות הפסיכומוטוריות.
ד”ר סטאמטס מציע להוסיף למיקרודוזינג של פסילוסיבין ויטמין D3 בשילוב עם פטרייה נוספת בשם “רעמת האריה” (Lions Mane) אשר בעצמה מתאפיינת בסגולות, לטענתו השילוב של השלושה מעצים את תהליך השיפור הקוגנטיבי ואת הפלסטיות של המוח.
עם זאת חשוב לומר שלא רק שזה לא מוכח, ובנוסף לד”ר סטאמס יש מותג משלו והוא מוכר את הפטריות הללו כערכה למיקרודוזינג, כך שקיים אינטרס כלכלי מצידו לקדם את המוצר.
ד”ר פול סטאמטס מסביר על פטריית “רעמת האריה”:
מדריך על סוגים נוספים של פרוטוקולים של מיקרודוזינג לחץ כאן
קיימים שני פרוטוקולים פופולרים למיקרודוזינג, אחד של ד”ר ג’יימס פדימן והשני של ד”ר פול סטאמטס.
החוקר ד”ר ג’יימס פדימן החל את המסע שלו עם חומרים משני תודעה עוד בשנות ה-60,והחל משנות ה-70 כאשר המחקר בחומרים משני תודעה יצא מחוץ לחוק הוא התמקד באיסוף נתונים על שימוש במיקרודוזינג, לאנשים שסיפקו את המידע ד”ר פאדימן הציע את הפרוטוקול הנ”ל:
תדירות: פעמיים בשבוע, יום כן, לאחר מכן יומיים בלי, ואז ביום הרביעי לקחת שוב.
מינונים: לפי נתונים שאסף מאלפי משתמשי מיקרודוז, המינון המועדף היה בין 5-20 מיקרוגרם של אל אס די.
חשוב לדעת: ד”ר פדימן בעצמו אמר שלא תכנן את זה כפרוטוקול קבוע ונוקשה, הפרוטוקול לא מתאים לכולם ולא מיועד תקופה בלתי מוגדרת, הוא רק הציע לנסות את הפרוטוקול הזה למשך חודש עד חודשיים ואז להחליט באופן עצמאי מתי ואיך נכון.
תדירות: ד”ר סטאמטס הציע פרוטוקול של צריכת פטריות פסילוסיבין למשך ארבע ימים, ואז הפסקה של שלושה ימים, לתקופה של עד חודש ולאחר מכן לעצור לפחות לשבועיים עד חודש ולבצע הערכה של ההתקדמות. בנוסף כדאי לראות אם השינויים שנוצרו נותרו גם לאחר סיום תקופות המיקרודוז או שהייתה נסיגה.
מינונים: בין 0.1 עד 0.35 גרם של פטריות פסילוסיבין, כל זן ממשפחת הקיובנסיס. חשוב לציין שקיימים פערים משמעותיים בין כמות הפסילוסיבין שיש בין זנים שונים ומה שחשוב זה כמות הפסילוסיבין בפועל שצורכים ורמת ההשפעה בפועל.
לפרוטוקול סטאמטס ממליץ להוסיף תוספי תזונה: פטריית רעמת האריה, וניאצין (ויטמין B3).
חשוב לציין כי הפרוטוקולים הללו הינם רק קווים כלליים ובהחלט יש מקום רב לשינויים והתאמות לפי סוג אישיות, אורך חיים, מטרות ויעדים ועוד. לכן, זה מאוד מקובל להתחיל עם פרוטוקולים אלו ולהתאימם במידת הצורך למשתמש
מלאו פרטים כאן למטה ונעדכן אתכם על ההרצאה הבאה בנושא מיקרודוזינג צריכה של כמויות מזעריות , עשירית ומטה של חומרים משני תודעה, בתדירות שבועי. במטרה להרחיב את הוויסות החושי והתודעתי. המטרה הסופית של תהליך מיקרודוזינג זה שיפור בתפקוד החיים היומיומי. למרות שיש אלפי עדויות מתועדות, עדיין אין מספיק מחקרים קליניים המוכיחים את יעילות תהליך המיקרודוזינג. נכון יותר להקביל מיקרודוזינג לתהליך פסיכולוגי מאשר תרופת פלא, יש צורך של עבודה מודעת מצד המשתמש לכוון לתוצאה המיוחלת.איך מתעדכנים על מפגש בנושא מיקרודוזינג?
מה זה טיפול במיקרודוזינג?
מיקרודוזינג בישראל