מה זה אסיד?
אל אס די המדריך בישראל

אסיד, אל אס די או LSD (Lysergic acid diethylamide) , הוא חומר פסיכדלי מהחזקים שידועים למדע, השימוש בו מעלה אינספור שאלות קיומיות, רוחניות, דתיות, נפשיות, טיפוליות ופיזיות. אף על פי שהאל אס די עדיין נחשב לא חוקי ברוב העולם ובישראל, הוא בכל זאת זוכה לפופולריות אדירה. חשוב להבהיר ולזכור, בנוסף להתלהבות והפוטנציאל הטיפולי האדיר שיש לאל אס די להציע, ישנם משתמשים רבים שלוקחים סם זה בקלות דעת ומאחר שמדובר בחומר בעל השפעה מאוד חזקה, משתמשים אלו עלולים להיפגע עקב שימוש לא אחראי בסם.

במאמר זה נבחן לעומק מהו אל אס די, מה ההיסטוריה שלו, מה ניתן ללמוד מהמבנה הכימי שלו, נסקור את התרבות שהתפתחה בעקבותיו, מזעור נזקים, ונעבור על מחקרים חדשים וחשובים בתחום הטיפול בעזרת אל אס די.

מזעור נזקים וסכנות עקב שימוש באסיד

במידה ויש בן אדם שעכשיו תחת השפעת אסיד והוא בחרדה, הדבר הכי חשוב להבין זה שזה הולך לעבור תוך כמה שעות. ברוב הכמעט מוחלט של המקרים, החוויה תסתיים בצורה סבירה כל עוד תהיה שמירה של מספר הנחיות בסיסיות למזעור נזקים:

• טריפ אסיד מתחיל כ 40-60 לאחר לקיחת החומר ונמשך כ 6-15 שעות, כששיא ההשפעה מגיע לאחר שעתיים שלוש. במקרים מסויימים, או במינונים גבוהים במיוחד טריפ אסיד יכול אפילו להימשך אף יותר זמן. בסופו של דבר כדי שההשפעה תסתיים, צריך לתת לזמן לעשות את שלו.
• אין לערבב סוגי סמים שונים ואלכוהול, זה עלול להוביל למצבים מסוכנים בהם מאבדים עוד יותר שליטה. כמו כן, מעבר לסכנה הפסיכולוגית, ערבוב סמים עלול להיות מאוד שלילי ומסוכן ברמה הפיזית.
• בשום אופן אין לנהוג או להפעיל מכונות מסוכנות! כמו כן, אם יש מחויבות כלשהי, עדיף לדחות אותה לפחות עד מחר, כי עכשיו כלל הנראה, זה לא הזמן המתאים לקחת אחריות, אלא פשוט לדאוג לכך שהחוויה תהיה בטוחה בזמן אמת.
• אסיד הוא חומר מאוד חזק. לכן, חלק חשוב בפרקטיקה של מזעור נזקים הוא להבין את המינונים בצורה אחראית על מנת למנוע נזק.
• במקרה ומרגישים באמת רע, יש לפנות לעזרה ראשונה וגורמי מקצוע רלוונטים.
• חשוב שיהיה מישהו שהוא לא תחת ההשפעה על מנת שאדם זה ישמור על המשתמש ויהיה כמעין ״עוגן״. אדם זה נקרא בקהילה הפסיכדלית ״טריפ סיטר״.
• הכלל הכי חשוב בפסיכדליים הוא ״הסט והסטינג״, יש לייצר סביבה בטוחה ומכילה, כלומר הסביבה והתנאים בהם נמצא המשתמש. במידה ומרגישים המומים מהאינטנסיביות של האסיד, יש כאלו שבוחרים לצאת לסיבוב קצר בפארק, לאכול פרי, לדאוג לסביבה נוחה יותר או פשוט לדבר עם חבר קרוב.
• הסיכוי להירדם בשביל לנוח תוך כדי הטריפ הוא מאוד קטן עד בלתי אפשרי, הדבר הכי הגיוני לעשות זה למצוא דרך חיובית להעביר את הזמן בביטחה.

השפעת האל אס די על המוח ברמה הכימית

אסיד הוא חומר מאוד חזק, אפילו טיפה אחת מייצרת אפקט שיכול להיות קיצוני מדי עבור אנשים מסוימים. בואו ננסה לבחון כיצד האל אס די פועל על המוח.

ההיסטוריה של האסיד

אלברט הופמן, מדען יליד שוויץ, הצטרף למחלקת הפרמצבטית-כימית של מעבדות סנדוז (Sandoz), הממוקמת בבאזל, כשותף לעבודה של פרופסור ארתור סטול, מייסד ומנהל המחלקה הפרמצבטית הוא החל ללמוד את צמח המרפא חצב מצוי וכמו כן את פטריית הארגוט, המחקר היה חלק מהתוכנית של החברה לטיהור וסינתזה של מרכיבים פעילים שונים לשימוש עתידי כתרופות.

תוך כדי מחקר על נגזרות שונות של חומצה ליסרגית, הופמן סינתז את האל אס די לראשונה ב-16 בנובמבר 1938. מאחר והכוונה העיקרית של הסינתזה הייתה להשיג חומר ממריץ לנשימה ולמחזור הדם (חומר אנלפטי), התרכובת הונחה בצד לחמש שנים עד ה 16 באפריל 1943, אז החליט הופמן במפתיע להעיף בה מבט שני בגלל מה שהוא מתאר כ״תחושת בטן ומכיוון שהוא אהב את המבנה הכימי של התרכובת״. תוך כדי סינתזה מחדש של האל אס די, הוא ספג בטעות כמות קטנה מהחומר וכך גילה לראשונה את השפעותיו הפסיכדליים. לאחר 3 ימים, ב 19 באפריל 1943, הופמן החליט לעשות ניסוי עצמי יוצא דופן בו הוא בלע 0.25 מיליגרם מהחומצה על מנת לאשר שהיא אכן זו שגרמה לתסמינים המוזרים שלו. פחות משעה לאחר מכן, הופמן חווה שינויים פתאומיים ואינטנסיביים בתפיסה ובחשיבה. הוא ביקש מעוזרת המעבדה שלו ללוות אותו הביתה. כמקובל בבאזל, הם עשו את המסע באופניים. בדרך, מצבו של הופמן הידרדר במהירות כשהוא נאבק בתחושות של חרדה, לסירוגין באמונתו שהשכן הסמוך הוא מכשפה זדונית, שהוא יוצא מדעתו ושהאלל אס די הרעיל אותו. אך למרבה הפלא, כשהגיע רופא לבקר אותו, הרופא לא הצליח לזהות שום חריגות גופניות, מלבד זוג אישונים מורחבים. לאחר מכן, הופמן הצליח להירגע, ועד מהרה החלה אימתו לפנות מקום לתחושה של ״מזל והנאה״.

הופמן תיאר את התחושות שלו בכתב מאוחר יותר כ: ״לאט לאט יכולתי להתחיל ליהנות מהצבעים וממשחקי הצורות חסרי התקדים שנמשכו מאחורי עיני העצומות. תמונות קליידוסקופיות, פנטסטיות הופיעו לפניי, מתחלפות, מגוונות, נפתחות ואז סוגרות את עצמן במעגלים ובספירלות, מתפוצצות במזרקות צבעוניות, מסדרות מחדש את עצמן בשטף מתמיד…”.

אירועי טריפ האסיד הראשון, הידוע כיום בעולם כ“יום האופניים” (Bicycle Day) הפכו עם השנים לציון דרך היסטורית בתחום הפסיכדליה.

רכיבת האופניים המפורסמת הביתה והחוויות הפסיכדליות של אותו יום מיוחד הוכיחו לאלברט הופמן שהוא אכן גילה חומר פסיכואקטיבי בעל עוצמה יוצאת דופן המסוגל לגרום לשינויים משמעותיים בתודעה. הופמן חזה שהאל אס די יכול להוות ככלי פסיכיאטרי רב עוצמה שיעזור לאנשים. הופמן, בגלל אופיו האינטנסיבי והמופנם, לא העלה על דעתו שמישהו אפילו יחשוב להשתמש באל אס די למטרות פנאי.

לאחר אירועים אלו, האל אס די קיבל עניין רב בתחום הפסיכיאטריה בשנות ה-50 ותחילת שנות ה-60, כאשר חברת סנדוז בה עבד הופמן הפיצה את האל אס די לחוקרים תחת השם המסחרי Delysid בניסיון למצוא לו שימוש מסחרי.

פסיכותרפיה בעזרת אל אס די שימשה בשנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 פסיכיאטרים כגון האמפרי אוסמונד, שהיה חלוץ ביישום האל אס די לטיפול באלכוהוליזם, עם תוצאות ״מבטיחות״, אך כנראה שגויות, כי מאז שום חוקר לא הצליח לשחזר אותם. אוסמונד הוא זה שטבע את המונח “פסיכדלי” כמונח לעולם של האל אס די והחליף את המודל ה”פסיכוטומימטי” שהיה קודם לכן, שבו האמינו שהאסיד מדמה במידה מה סכיזופרניה. אך בניגוד לסכיזופרניה, האל אס די מספק לעיתים חוויות טרנסצנדנטיות עם תועלת פסיכולוגית מתמשכת.

במהלך תקופה זו, סוכנות הביון המרכזית האמריקאים (CIA) החלה להשתמש באל אס די בפרויקט המחקר Project MKUltra. ה-CIA נתן אל אס די לנבדקים שלא היו מודעים לכך על מנת לראות איך הם יגיבו, והדוגמה הידועה ביותר לכך היא ״מבצע שיא חצות״ Operation Midnight Climax. האל אס די היה אחד מהחומרים הפסיכואקטיביים שהוערכו על ידי חיל הכימיקלים של צבא ארה”ב כפוטציאלים לשמש כחומר שאינו קטלני אך מסוגל לגרום לאויב להיות חסר כל יכולת.

ניתן להתרשם מהסרטון בו רואים את אחד הניסויים.

https://www.youtube.com/watch?v=5OvWgfuZjy8&ab_channel=EnjoyMilitary

קיץ האהבה, תרבות הנגד והוצאתו של האל אס די מחוץ לחוק בארצות הברית

בשנות ה-60, האל אס די וחומרים פסיכדליים נוספים אומצו על ידי תרבות הנגד ״ילדי הפרחים״, או כמו שחלקנו קוראים להם, ״היפים״, חומרים אלו התחברו לתרבות זו בצורה טבעית בשל יכולתם להרחיב את התודעה.

אך קיץ האהבה של ההיפים לא נמשך זמן רב מדי מכיוון שכוחות שמרנים תפסו את הפסיכדליה כאיום תרבותי ממשי על ערכים אמריקאים ועל המאמץ המלחמתי בווייטנאם. כתוצאה מכך והוא סומן כחומר Schedule I (לא חוקי לשימוש רפואי כמו גם לפנאי) ב 1968. החלטה זו לא נשארה רק בארצות הברית, במהרה מדינות רבות כגון בריטניה וקנדה אסרו על השימוש בסם זה. כמו כן, ב 1971 גם האו״ם החליט לרשום את האל אס די כחומר מבוקר Schedule 1 שאינו מתאים לשימוש רפואי או פנאי.

מאז ועד הרנסנס הפסיכדלי בו אנו חיים כיום היו לא מעט תומכים אשר עודדו לחקור חומר זה, בין היתר על ידי אסיפת עדויות של שימושים במינונים שונים וכל דרך אחרת חוקית בה ניתן לקדם את הנורמליזציה של השימוש באסיד למטרות של טיפול. כיום אף על פי שחומר זה עדיין מוגבל מאוד ברמה החוקית, יותר ויותר חוקרים מקבלים אישורים לחקור את הפוטנציאל הטיפולי של האל אס די.

שימוש באסיד למטרות פנאי

לאל אס די כמו לחומרים פסיכדלים אחרים כגון פטריות הזיה יש תכונות שמשתמשים רבים מוצאים כמקור להנאה. מכאן נובע השימוש באסיד למטרות פנאי. החומר מעורר במשתמשים הזיות ואופוריה חזותית, תחושתית ושמיעתית, והחוויה, אף על פי שנעשתה לא מתוך צורך או רצון בטיפול כלשהו עשויה להסתיים בתובנות עמוקות על חייו של האדם.

לאורך ההיסטוריה של האל אס די בתור תרופה פסיכיאטרית היו אלו שראו בה גם חומר משנה תודעה עבור הציבור הרחב. אף על פי שההיפים אכן תרמו לכך שהאסיד הוצא מחוץ לחוק ועל ידי כך נגרם נזק עצום להתפתחות של המחקר המדעי בחומר זה, יש בכל זאת מקום לדבר על ההשפעה של האל אס די על אנשים בריאים שהתנסו עם הסם למטרות הנאה, חקר עצמי, אמנות ורוחניות.

חשוב לציין, שימוש בחומרים פסיכדלים ללא השגחה טיפולית וסביבה מתאימה יכולה להיות מסוכנת, כאוטית לחלוטין ולגרום לטריפ רע ואף גרוע מכך. 

מה זה טריפ אסיד?

כשאדם לוקח אל אס די, ההשפעה של הסם יוצרת מרחב וזמן אותו משתמשים רבים מכנים כ״טריפ״, או במילים אחרות טיול או מסע. המשתמש יוצא למסע בתוך, או עם התודעה שלו בזמן שהוא חווה עיוותים בחושים שלו, שינויים באופן שבו הוא מעבד את המחשבות ואפילו רגשות אופוריה חזקים. המונח ״טריפ אסיד״ מתייחס לחוויה של המשתמש ופחות לאלמנטים הטיפוליים הגלומים בה. טריפ יכול יחסית רגוע או להיות מאוד חזק ומלא באלמנטים ומוטיבים שמחים ומעניינים, אך חשוב להבין שהחוויה יכולה גם להגיע למקומות מאוד שליליים. מכיוון שההשפעה של האל אס די לוקחת כ6-15 שעות ואף יותר, מדובר בזמן ארוך, וכשמוסיפים את האלמנט של עיוות בתחושת זמן, אפשר להבין למה מתייחסים לחוויה בתור ״מסע פסיכדלי״.

מה זה טריפ רע של אסיד?

“טריפ רע” הוא מונח המשמש לתיאור חוויה לא נעימה או מעיקה שיכולה להתרחש במהלך השימוש באל אס די או בסמים פסיכדליים אחרים. טריפ רע יכול להשתנות בעוצמה ובמשך הזמן שלו, ויכול להיות שונה עבור כל אדם.

לפניכם מספר תסמינים נפוצים של טריפ אסיד רע:

• חרדה עזה, פחד או פרנויה.
• תפיסה מעוותת של המציאות, כגון תחושת ניתוק מהגוף או הזיות.
• רגשות מציפים כגון תחושות של עצב, ייאוש או חוסר תקווה.
• תחושת מלכוד או חוסר יכולת לברוח ממחשבה או תחושה שלילית (לדוגמה לופים לא נעימים).
• תסמינים גופניים כגון בחילות, סחרחורת ודופק מהיר (שמשפיעים על המצב הנפשי של המשתמש בזמן אמת ונועלים אותו בתוך סבל).

איך אפשר למנוע או לפחות להפחית טריפ אסיד רע?

טריפים רעים עלולים להיווצר על ידי מגוון גורמים, לרבות מצב הרוח של המשתמש, הסביבה בה נלקח החומר וכמו כן המינון והטוהר של האל אס די. אך חשוב לציין שלא באמת תמיד ניתן להימנע מטריפים רעים. אך בכל זאת, ישנם מספר צעדים שמשתמשים אכן יכולים לנקוט על מנת למזער את הסיכון לחוות טריפ רע.

• הכנה דקדקנית מראש של הסביבה הפיזית בה המשתמש הולך להעביר את הטריפ.
• שימוש בחומר רק בסביבה נוחה ומוכרת, עם אנשים אהובים ותומכים.
• הקפדה על טוהר החומר.
• הקפדה על המינון המתאים.
• לא לערבב אסיד עם סמים אחרים או אלכוהול.
• להקשיב לגוף במהלך הטריפ ולא לעשות דברים קיצונים שלא מרגישים מתאימים כמו לאכול יותר מדי.
• ללמוד לזהות תבניות חשיבה שליליות בזמן אמת ובמידת הצורך, להסיט את השיחה או התחושה למשהו אחר.
• נוכחות של חבר, מדריך או טריפ סיטר מהימן כדי לעזור למשתמש להרגיש בטוח ולספק תמיכה במהלך החוויה הפסיכדלית. חשוב שהבן אדם הזה לא יצרוך שום סם כדי שיוכל לעזור ברגע האמת אם יהיה צורך.

מה זה לופים (לולאות) על אסיד?

“לופים של אסיד” (Acid Loops) הוא מונח המשמש לעיתים לתיאור תופעה שיכולה להתרחש במהלך טריפים של אל אס די. במצב זה, אדם שנתקע בלופ עלול להתקבע ברעיון, דימוי או תחושה מסוימים, ולמצוא את עצמו חוזר לאותה מחשבה שוב ושוב. מצב זה יכול לפעמים ליצור תחושת חרדה או תסכול, מכיוון שזה מרגיש כאילו אי אפשר להפסיק את זה ולחקור היבטים אחרים של הטריפ הפסיכדלי.

חשוב להבהיר, לופים הם אינם משהו נדיר במהלך חווית האל אס די, אך נראה שהם בדרך כלל אינם מסוכנים או מזיקים. למעשה, חלק מהמשתמשים אף עשויים למצוא את החוויה כמעניינת או אפילו מהנה מכיוון שהיא יכולה לספק תחושה מעניינות, תובנות או פרספקטיבה חדשה, אך כמובן, זה לא נכון לכולם ולא תמיד.

האם אפשר לצאת מלופים של אסיד?

במידה והמשתמש חווה מצוקה או אי נוחות כתוצאה מלופים של אסיד, זה עשוי להיות מועיל לנסות לשנות את הסביבה, המוזיקה או הפעילות בה הוא משתתף כדי לשבור את הדפוס ולהעביר את מיקוד הקשב למשהו אחר. בנוסף, נוכחות של חבר שמבין את הסיטואציה או מדריך שיכול לספק תמיכה ולעזור למשתמש לעבור את החוויה יכולים גם להיות מועילים בלהסיט לנושא אחר או להרגיע את האדם שחווה לופים.

דוגמה ללופ מחשבתי

משתמש שלקח אל אס די חושב לעצמו תוך כדי הטריפ: ״מה תהיה ההמצאה הטכנולוגית הכי גדולה בהיסטוריה? הוא עונה לעצמו, ״טבעת כוח טכנולוגית שתוכל לעשות הכל״. לאחר מכן, פוקדת אותו המחשבה שאם הוא ימציא את הטבעת, הכל יהיה חייב להיות קשור לטבעת: השיחות, ההודעות, החשבונות, המפתחות, העבודה, האוטו שלו, ממש הכל. כתוצאה מכך הטבעת תקבל מימד מיסטי וכבד בחיים שלו עד שיגיע למצב בו הוא ירצה להשמיד אותה כדי ״להיות סוף סוף אדם חופשי״. אבל אז האדם חושב לעצמו, במצב שכזה אני כנראה אשמיד אותה. אחרי זה, הבחור מבין בתוך הלופ שהוא יצטרך לייצר או לקנות שוב מכשיר לכל דבר שהוא יצטרך בחיים, ואז כתוצאה מזה, האדם הזה בסוף יבנה לעצמו שוב ״טבעת אחת שתשלוט בכולם״. אחרי שהמשתמש שומע את עצמו אומר את זה, הוא מבין שהוא תקוע בלולאה מחשבתית ושהוא הרגע חזר לנקודת ההתחלה בלופ ומפה הדרך לעשות את אותו המסלול המחשבתי קצרה.

דוגמה נוספת ללופ של אסיד היא שחלק מהאנשים המשתמשים באל אס די למטרות הנאה במסיבות טבע סיפרו שאחרי שהמסיבה נגמרת או כשנוסעים חזרה הביתה, הם עדיין שומעים את הלופ של המוזיקה גם אם אין אותו יותר בעולם האמיתי. במילים אחרות, המוח שלהם עדיין תקוע על הלופ של המוזיקה מהמסיבה בזמן שהם שומעים את הקול של גלגלי המכונית שלוקחת אותם הביתה.

מות האגו באסיד

מוות האגו, או אובדן האגו הוא אחד מסימני ההיכר של החוויה הפסיכדלית במינונים יחסית גבוהים. במהלך טריפ פסיכדלי כבד, לפעמים המשתמש עלול לחוות מעין טשטוש גבולות בין תחושת העצמי והעולם החיצוני. מכאן ניתן להסיק מדוע יש משתמשים המעדיפים את המונח הקליל יותר “פירוק האגו”.

יש גישה שאומרת שאדם שחווה מוות של האגו בזמן אמת אינו מסוגל להבין זאת באופן מלא.

כלומר, השאלה ״האם אני חווה מוות של האגו שלי״ היא שאלה של האגו, ומשמעותה היא שהאגו שלו איתו. לכן, חלק מהמשתמשים אומרים שאולי אין שום צורך לראות במוות האגו מטרה בטריפ פסיכדלי. במקום, ניתן להסתכל על מות האגו כנקודה מסוימת בספקטרום ההשפעה של האסיד או כחלק מסוים מהטריפ. גישה זאת טוענת שאם עוסקים ביעדים כמו הגעה למוות האגו במהלך הטריפ אז עלולים לפגוע במידה מסוימת במסע עצמו. במידה מסוימת, זה כמו לשאול כל הזמן את הנהג “האם אנחנו כבר שם?” עדיף פשוט לנשום את האוויר הנקי וליהנות מהנסיעה. בשלב מסוים, נגיע למקום הנכון.

אסיד והחיבור לטבע

משתמשים רבים מאמינים שהאל אס די וחומרים פסיכדליים אחרים פותחים אצל המשתמש חיבור מיוחד לטבע. האפקט הזה ישן ממש כמו הסיפור של גילוי האל אס די עצמו. האדם הידוע הראשון שיצא לטריפ אסיד היה אלברט הופמן, הכימאי שגילה את ההשפעה של האל אס די לאחר שלקח את החומר ויצא לרכיבה על אופניים. הופמן תיאר את מצבו הפסיכדלי כתחושה של אחדות עם הטבע. מאז, התרשמות זו אושרה על ידי אנשים נוספים, כולל מדענים.

חשוב להבין, טריפ של אסיד זאת עבודה קשה

הרבה מאוד אנשים שמתנסים באסיד בפעם הראשונה עושים את אותה הטעות, אולי הם רגילים לקנאביס ומדמיינים שההשפעה של האל אס די תביא להם תחושה חזקה יותר של שלווה ונחת. זאת טעות שחוזרת על עצמה. טריפ אל אס די הוא עבודה קשה לגוף ולנפש. אפילו התרגום של המילה ״טריפ״ מאנגלית מתפרש כ״מסע״, לכן אין סיבה לחשוב שמדובר בחוויה של ״בטן גב״.

במשך השעות הראשונות אחרי שלוקחים את החומר, המוח, החושים, המחשבות, ואפילו התחושות של הגוף מרגישות שונה ולעיתים מדובר בתחושות לא נעימות. אנשים רבים חווים אינספור לופים שמשגעים אותם, אנשים נלחמים מול הראש של עצמם בניסיון להימלט מכל העומס, אך אין מנוס והדבר היחיד שיכול לסיים את כל זה הוא זמן. מדובר בחוויה לא קלה בכלל. גם אחרי שההשפעה של החומר מתחילה לרדת והמשתמש מתחיל קצת לחזור לתחושת השליטה העצמית, גם אז, הלופים, המחשבות האינטנסיביות, והחפירה האינסופית נמשכים. לפעמים זה מרגיש כאילו כל התודעה תקועה בתוך חפירה אינסופית שבה כל דבר הוא ״הפוך על הפוך על הפוך״ ואך על פי שזה יכול להיות כיף עבור אנשים מסוימים, עדיין מדובר בעבודה קשה.

מינונים של אסיד

מנת אסיד טיפוסית (קרטון) מכילה בין 100 ל-250 מיקרוגרם. על פי מקורות מדעיים, מינונים מ-50 עד 200 מיקרוגרם של אל אס די נחשבים יחסית בטוחים ולא רעילים עבור רוב המשתמשים, כל עוד החומר עצמו באיכות טובה והוא מאוחסן בצורה נכונה.

מיקרודוזינג

מיקרודוזינג (Microdosing) או “מיני מנה” היא בעצם מצב בו צורכים מינון הרבה יותר נמוך מהרגיל אשר לא מעורר השפעות פסיכו-אקטיביות כגון הזיות ועיוותים של החושים כמו שקורה כשלוקחים מינונים ״רגילים״ של חומרים פסיכדליים. המטרה לשמע אנשים לוקחים מיני מנות של אל אס די היא לעורר תהליך של שינוי פנימי עמוק.

אל אס די, אסיד – החוק בישראל ובעולם

למרות שהאל אס די הראה פוטנציאל בניהול מצבים פסיכיאטריים כגון חרדה ודיכאון, עם מחקר בשלב שתיים שהוכיח את יעילותו ובטיחותו בהפחתת תסמיני חרדה ב-12 נבדקים, הוא עדיין מסווג כחומר מוגבל Schedule I (לא חוקי לשימוש רפואי כמו גם לפנאי) בארה”ב, כלומר שהוא לא חוקי לפי החוק הפדרלי.

בישראל המצב לא שונה וגם אצלנו האל אס די מופיע בפקודת הסמים המסוכנים, אך בכל זאת, השיח סביב הפסיכדליה כן זז בישראל וישנם מחקרים, כנסים והרצאות על המקום של האל אס די במסגרות טיפוליות.

מילות סיכום

אין ספק שאף על פי שהאל אס די נחשב לא חוקי ברוב העולם, מדובר בחומר מרתק עם פוטנציאל אדיר עבור תחומים כגון טיפול והתפתחות אישית. אך בכל זאת, יש לזכור שמדובר בתרכובת כימית חזקה שיכולה לשנות סדרי עולם עבור אנשים מסוימים, והשינוי הזה הוא לא תמיד חיובי. כמו כן, שימוש לא אחראי עלול להוביל לתוצאות הרסניות, בעוד הפוטנציאל להתעללות בחומר זה גבוהה. בנוסף, חשוב לזכור שישנם סיכונים נוספים עבור אנשים בעלי רקע עם התמודדות עם מחלות נפש מסוימות ואנשים שיש במשפחתם מחלות נפש העלולות לפרוץ בעקבות שימוש בחומר. לכן, על מנת למנוע נזקים מיותרים והרסניים יש לכבד את הגוף וללמוד כל מה שאפשר על שימוש בטוח ומזעור נזקים.