הכוח המינימלי ההכרחי – כשעקרון אי אלימות (אהימסה) לא עובד.

מה עושים כשעקרון אהימסה (אי אלימות) לא עובד ואפילו עושה נזק?

אהימסה זה עקרון עתיק בכתבים יוגים המצווה על אי-אלימות במעשה, בהתנהגות, ובמחשבה. יש זמנים שדבקות בעקרון הזה לא נכונים ולא יובילו לתוצאות חיוביות, אלה רק יחזקו האידיאולוגיה שהשתמשה באלימות.

עקרון אי אלימות יעבוד באופן אידאלי ברגע שיהיה מיושם ע”י כולם יחד, וכאשר צד אחד אינו פועל באי אלימות ופועל במטרה להלחם ולהשמיד את הצד השני עקרון אי האלימות של אהימסה לא יעבוד, ואז עקרון אחר עובד, ושמו הוא “הכוח המינימלי ההכרחי”. עקרון הכוח המינימלי ההכרחי מונצח בתרבות היהודי-נוצרית, התחיל עוד בסיפור של קיין והבל, בזה שאלוהים בוחר שלא להמשיך את הנקמה והסבל ובוחר לא להרוג את קיין, אבל כן התיל עליו אות קלון או יותר נכון “אות קיין”. וזה התחלה של דוגמא שבא רואים שפסביות ואי אלימות אינה הדרך הנכונה תמיד, אלה יש צורך בתגובה, לעתים אלימה הדורשת כוח הרתעה, אך באופן המינימלי ביותר שיאפשר לנו להשיג את התוצאה הרצויה. 

עקרון זה ממשיך לאורך התנ”ך והברית החדשה, עד שלבסוף הגיע לידי ביטוי בתרבות ובחוקים של מדינות המערב, החל מאכיפה, קנסות ועד כליאה, יש שלבים ורמות שונות של ענישה לפי העברה, והמטרה האולטימטיבית של כולם היא אחת: עצירת ההתנהגות שמונעת מאיתנו לחיות יחד.

מדוע נרצה את הכוח המימינלי ולא את המקסימלי? העקרון הוא נכון גם למדינות דמוקרטיות שרוצים לתת לארזח מקסימום חופש ומינימום מגבלות בעזרת חקיקה, ז”א הכוח המינימלי ההכרחי שיש להפעיל על האזרח בכדי שכל האזרחים יוכלו לחיות יחד בשלום.

מה זה מאיתנו ומה זה יחד?

כמה רחבה ההגדרה של אני ואנחנו: יש את הגוף הפיזי של כל אחד מאיתנו, ואז יש את המשפחה המיידית והמשפחה המורחבת, עיר, מדינה, דת וערכים, אנושות, יונקים, יצוריים חיים, גם צמחים ואבנים?

אז השאלה של לגור יחד גם הופכת להיות גמישה, איך כל המשפחה תוכל לחיות באותו בית, או כל בני האדם בכדו הארץ? התהליך איטי וארוך והולך מהפרט אל הכלל.

העקרון נכון ברמת המיקרו האינדבידואלית וברמת המאקרו החברתית

כאשר מזהים התנהגות, תפיסה או אמונה שמובילה אותנו לתוצאות שליליות, יש לעצור את הדפוס לגרום להפסקתו ולהחליף אותו בדפוסים מיטיבים.
זה השורש למערכות אמונה שנראות לנו ברורות ומובנות מאליהן כמו לא לגנוב או לא לרצוח, זה תוצאה של עשרות אלפי שנים של התפתחות בני אדם ומאפשרת דבר אחד: לחיות ביחד.

אבל איך נדע מהו הכוח המינימלי ההכרחי בכל סיטואציה?

זו אולי שאלת השאלות, הקשה והמורכבת מכולם. כי כל סיטואציה היא שונה ומשתנה. אם ניקח חינוך ילדים לדוגמא: נרצה להפסיק התנהגות שלילית של הילד, אם למשל הילד משתולל ורץ לכביש סואן, יש ילדים שרק מבט או מילה יספיקו בכדי לעצור אותם, ויש ילדים שאיתם יהיה צורך בכוח פיזי בכדי למנוע מהם לרוץ. בכל מקרה הפעולה לא רק נחוצה אלה גם מחוייבת ברמה המוסרית כי יודעים שזה מה שצריך לעשות בכדי להציל את הילד.