מקור הסבל לפי היוגה חמש הקלשות

חמש הקלשות – גורמי הכאב והסבל על פי היוגה

חמש הקלשות ביוגה (The Five Kleshas) הן חמישה מצבים נפשיים, צביעות או מכשולים היכולים למנוע מצב של השגת שחרור רוחני ומימוש עצמי. הקלשות מתוארות בטקסט הקלאסי של היוגה, סוטרות היוגה של פטנג’לי.

בסוטרה 2.3 כתוב: Avidya Asmita Raga Dvesha Abhinivesha Pancha Klesha

תרגום:

ישנם חמישה סוגים של צביעה (קלשות):

בורות, הזדהות יתר עם תחושת “האני”, הקשרות, שנאה, פחד מהמוות.

1) אווידיה: אי-הבנה של המציאות האולטימטיבית, (בתרגום מיידי – אי ידיעה).

2) אסמיטה: הזדהות עם תחושת “האני”.

3) ראגה: הקשרות או התמכרות לרשמים נפשיים או חפצים נפשיים.

4) דוושה: סלידה מדפוסי מחשבה או חפצים.

5) אבהיניוושה: אהבתם של אלה הם החיים עצמם, כמו גם פחד מאובדן כמוות.

לפי התפיסה היוגית הן הגורמים השורשיים לסבל ולבורות בעולם. בואו נבין כל אחד מהקלשות:

אווידיה – Avidya

אווידיה מתורגמת לעתים קרובות כ”בורות” או “אי ידיעה”, וידיה – ידיעה, א-וידיה – אי ידיעה, והיא מתייחסת לבורות או אי-הבנה בסיסית של המציאות. אווידיההוא המצב של חוסר מודעות לטבע המהותי שלנו בתור תודעה טהורה ובמקום זאת הזדהות עם האגו, הגוף ועולם החוויה החושית. אבידיה היא הסיבה השורשית לכל שאר הקלשות (מקורות הסבל), שכן היא מובילה אותנו בוא אנו לא מבינים את עצמנו ואת מקומנו בעולם.

כדי להסביר את הקלשה הראשונה “אווידיה”, פטנג’לי משתמש בדוגמה של לבלבל בין מה שמשתנה לבין מה שלא משתנה. הוא מסביר כי אווידיההיא המקור של כל שאר הקלשות וכי זו אי הבנת האופי האמיתי של הדברים. לדוגמה, כאשר אנו טועים בגופנו או ברכושנו החומרי כקבוע, אנו מפתחים קשר/האחזות (ראגה) אליהם, הגורם לסבל כאשר הם בהכרח משתנים או נעלמים. באופן דומה, כאשר אנו טועים במחשבותינו או ברגשותינו כקבועים, אנו מזדהים איתם ונמצאים קשורים, מה שמוביל לסבל נוסף.

אווידיה בבודהיזם

כבתבים בודהיסטים כמו תראוודה ומהיאנה – בורות לטבע האמיתי של המציאות

• חוסר הבנה של שלושת סימני הקיום: ארעיות, סבל, אין-אני.

• זו החוליה הראשונה ב־מעגל ההתהוות המותנית, שמניעה את כל מעגל הסמסרה (הסבל).

• השחרור מגיע דרך חכמה (פראג’ניה) שפורמת את האשליה.

אווידיה ביוגה סוטרות של פטנג’לי – תפיסה שגויה של המציאות

• בלבול בין: זמני לנצחי, בלתי טהור לטהור, סבל לעונג, לא-עצמי לעצמי (ראה סוטרה 2.5).

• זו הקלשה (שורש הסבל) הבסיסית שממנה נולדות האחרות: אסמיטה (אגו), ראגה (היקשרות), דושה (שנאה), אביניוושה (פחד ממוות).

• שחרור דרך התבוננות ותרגול (אשטנגה יוגה).

אדוויטה ודאנטה – אי־הכרה בכך שהעצמי (אטמן) הוא בראהמן (האל)

מונדוקיה אופנישד, מנדוקה 2.1:

“דו קיום של ידע ואווידיה – הידיעה מובילה לשחרור, האווידיה לעולם.”
מתארת את החלוקה בין ידע מושיע (פארה-וידיה) לידע זמני (אפארה-וידיה).

בראהמה סוטרות

• נכתבו כדי להציג שיטה לוגית לתורת האופנישדות.

• סוטרה 2.1.14–2.1.20 – עוסקות בשאלת הבריאה: האם העולם אמיתי או אשלייתי?
  שם מופיעה הגישה ששורש התפיסה השגויה (אווידיה) הוא זיהוי מוטעה של העצמי עם הלא-עצמי.

שנקרה בהאשיה (פירושים של שנקרה)

• פירושי שנקרה לאופנישדות ולבראהמה סוטרות הם המקור הכי חשוב באדוויטה.

• פירוש לבראהמה סוטרה 1.1.4 – כאן הוא מדבר לראשונה על “אווידיה” כאשליה אוניברסלית.

• פירוש לבגהוואד גיטה, למשל פרק 4 פסוק 5: קרישנה אומר לארג’ונה שהוא עבר לידות רבות – שנקרה מסביר שזוהי תוצאה של אווידיה, שמסתירה את העצמי האמיתי.

• יוצרת תחושת נפרדות, אגו, ותחושת “אני” כגוף-נפש נפרד.

• מזוהה עם מאיה, אשליית העולם.

• שחרור (מוקשה) מגיע דרך ג’ננה יוגה – ידיעת העצמי כברהמן.

סאנקיה – חוסר הבחנה בין פורושה (התודעה הטהורה) לפרקריטי (הטבע)

סאנקיה קאריקה של אישוורקרישנה

הטקסט המרכזי והעתיק של הפילוסופיה הסאנקה (70 שְׁלוֹקוֹת בלבד).

• שְׁלוֹקָה 1 – מציינת שכל הסבל בחיים נובע מהזדהות עם מה שאינו עצמי.

• שְׁלוֹקוֹת 17–20 – מפרטות את בלבול האדם בין פורושה (התודעה הטהורה) לפרקריטי (הטבע החומרי), וזהו שורש האווידיה.

• שְׁלוֹקָה 66 – מדברת על ההבדלה המושלמת (viveka khyāti) כדרך לשחרור – זה קורה כשהאדם מבחין לחלוטין שהוא פורושה ולא הגוף או התודעה.

• האדם מזהה את עצמו עם הגוף, החושים והמיינד, ולא עם הפורושה הנפרדת מהם.

• השחרור מגיע כשמבדילים ביניהם בבירור – פורושה מתבונן בפרקריטי בלי להזדהות איתה.

אסמיטה – Asmita

אסמיטה מתורגמת לרוב כ”אגואיזם” או “תפיסה של העצמי”, והיא מתייחסת להזדהות עם האגו ועם הגוף, הנפש ותחושת ה”אני”. אסמיטה היא תחושת הנפרדות והאינדיבידואליות הנובעת מההזדהות של האגו עם הגוף והנפש, והיא המקור לסבל ולקונפליקט הרב בעולם.

לפי מחקר מודרני של מדעי המוח רואים שתחושת האני קשורה באופן הדוק לרשת ברירת המחדל (The default mode network).

ראגה – Raga

ראגה מתורגמת לרוב כ”השתוקקות” או “רצון”, והיא מתייחסת לרצון שלנו לעונג חושי ולרצון לקבל עוד מהעונג. ראגה הוא מצב של חיפוש מתמיד של הנאה והגשמה ממקורות חיצוניים, קלשה זו מובילה לסבל כאשר רצונות אלו אינם מתגשמים.

דוושה – Dvesha

דוושה מתורגמת לרוב כ”סלידה” או “שנאה”, והיא מתייחסת לרגשות ולעמדות השליליות שעולות בתגובה לחוויות קשות או לא נעימות. במילים אחרות דוושה זה הפחד וההמנעות מחווית עבר שיצרה כאב לחזור שוב עם אותו כאב (וכאן קיים קשר חזק למונח טראומה) דוושה הוא מצב של דחייה או עמידה בפני אנשים, מצבים או חוויות מסויימות, דוושה תוביל אותנו לסבל מכיוון שאנחנו לא מסוגלים להנות מההווה, עקב זכרונות העבר.

אבהיניוושה – Abhinivesha

אבהיניוושה פחדים וחוסר בטחון, מתורגם לעתים קרובות כ”פחד מהמוות” או כ״הרצון לחיות״, זו הקלשה החמישית ורבים יאמרו שהיא הכי קשה להבנה. אבהיניוושה מתייחסת לפחד העמוק מהמוות ומהלא נודע הקיים בכל היצורים החיים. אבהיניוושה הוא מצב של חיבור עמוק לאגו ולגוף, והפחד לאבד את הצורת הזדהות הזאת. ניתן להבין את מהות הקלשה הזו כאשר מבינים שבסיס האדם מתחת ל”אני” ולאישיות קיימת יישות נצחית, חסרת זמן, אל-מותית, לא תלוייה בגוף.
טיפ: בכדי לקבל את אבהיניוושה, יעזור לחשוב עמוקות בזמן שאוואסנה או מדיטציה על העובדה שמתישהו הגוף שבו אנו נמצאים ימות, ומשהו ימשיך.

מה ניתן לעשות בכדי להמתמודד עם הקלשות?

בדרך כלל התודעה שלנו קופצת ממקום למקום, ממש כמו קופים שקופצים מענף לענף, קיים חוסר מיקוד שלא נותן לראות את הצביעות (קלשות) הקיימות לנו בתודעה. יש צורך במאמץ ניכר בכדי להיות מודעה ולראות לחלוטין קלשות כמו ראגה או דוושה (האחזות וסלידה), הם נוצרות על ידי אסמיטה (אגו) ואבהיניוושה (פחדים וחוסר בטחון). קלשות אלו נורמליות לחלוטין ונפוצות אצל רוב מוחלט של בני האדם, יש צורך להפחיתם ואם ניתן גם לגרום להם לא להתממש בפועל, כמו זרעים שעברו חימום ולא יוכלו לנבוט.
על פי המסורת של היוגה, חמש הקלשות הללו נחשבות לשורשי הסבל והבורות בעולם, והן חוסמות אותנו מהשגת שחרור רוחני ומימוש עצמי. על פי היוגה סוטרות, המטרה של תרגול היוגה היא להתגבר על הקלשות הללו ולממש את הטבע האמיתי שלנו בתור תודעה טהורה. זה מושג באמצעות תרגול של טכניקות יוגה כגון מדיטציה, פראניאמה (תרגולי נשימה) ואסנה (תנוחות גופניות), המסייעות לטיהור הנפש ולהסיר את המכשולים של הקלשה. על ידי עשייה להתגברות על הקלשות, נוכל להשיג בהירות רבה יותר, הבנה וחופש מסבל, ולהתקרב אל מימוש הטבע האמיתי שלנו.