איך להימנע מחוויה שלילית או “טריפ רע”?

למה אנשים בוחרים לעשות טיפול, טריפ או מסע עם משני תודעה? קיימים סיבות שונות מדוע אנשים בוחרים להתנסות עם חומרים משני תודעה, הנה כמה מהם:

למה אנשים בוחרים להתנסות עם חומרים משני תודעה?

טיפול בבריאות הנפש

קיימים עשרות מחקרים קליניים על טיפול פסיכדלי המראים שיפור במצבים נפשיים שונים כמו דיכאון, חרדה, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) והתמכרות. פסיכדלים יכולים להקל על חוויות פורצות דרך ולקדם ריפוי רגשי, מה שמוביל לשיפורים לטווח הארוך ברווחה הנפשית.

חקירה עצמית וצמיחה אישית

חומרים משני תודעה יכולים לשמש ככלי חקירה והתפתחות אישית. חומרים אלה יכולים לספק תובנות עמוקות, התבוננות פנימית ותחושת מודעות עצמית מוגברת. באמצעות מפגשי טיפול מודרכים, אנשים יכולים להשיג הבנה מעמיקה יותר של המחשבות, הרגשות והחוויות שלהם, מה שמוביל לצמיחה ולרווחה משופרת.

חוויות רוחניות

פסיכדלים שימשו במשך מאות שנים בהקשרים רוחניים ודתיים. חוויה, מסע או טיפול פסיכדלי יכולים לשמש כלי לחקור ולהעמיק בעולם המיסטי והרוחני.

ריפוי טראומה

טיפול בסיוע פסיכדלי הראה פוטנציאל מדהים בטיפול בהפרעות הקשורות לטראומה, כמו פוסט-טראומה. חוויה פסיכדלית יכולה לעזור לאנשים להביט ולעבד מחדש זיכרונות טראומטיים במסגרת בטוחה ותומכת, ומאפשרת עיבוד רגשי, שילוב וריפוי.

שיפור היצירתיות ויכולת פתרון בעיות

משני תודעה יכולים לשפר יצירתיות, ולקדם חשיבה שונה המאפשרת לפתרון בעיותיש הבוחרים בטיפול פסיכדלי כדי לפתוח נקודות מבט חדשות, להתגבר על חסימות יצירתיות או לקבל תובנות חדשות לגבי אתגרים מקצועיים או האישיים שלהם.

סוגים של חוויות על משני תודעה

חוויות עם חומרים משני תודעה יכולים ללכת לכיוונים שונים מאוד, הסביבה והמצב הנפשי שאיתו מגיעים (set and settings) קריטי ומשמעותי לעיתים אפילו יותר מהחומר הנלקח.

מסע כיפי

הקטגוריה הכי נפוצה של שימוש בחומרים משני תודעה הוא למעשה המסע שמטרתו היא הנאה, כיף ולרוב לא עומד מאחוריה תהליך וחשיבה מקדימה. עם זאת אין זה אומר שחוויות אלו לא יכולות להטיב או להיות עמוקות, החסרון הוא לרוב שבגלל שאין כוונה, מטרה או הכנה מתאימה האלמנט הרנדומלי במסע עולה באופן ניכר ואז כמו שהוא יכול להיות טוב הוא יכול להיות רע/לא מועיל או פשוט חוויה בתחום האפור שהיא נחמדה מצד אחד אבל לא מספיק עמוקה בכדי לייצר שינוי חיובי לטווח ארוך.

מסע רוחני

למרות הדעה הרווחת לא כח מסע רוחני הוא בהכרח מסע חיובי. נכון התפתחות רוחנית יכולה ולרוב היא התפתחות חיובית, אבל במקרים מסוימים קורה שהחשיפה מהירה ועמוקה מדי ללא בסיס מנטלי-ריגשי מספיק חזק בכדי להכיל את החוויה, וגם אז חשיפה רוחנית שלא ביקשנו יכולה להיגמר במצב של איבוד קרקע ואחיזה עם המציאות. מצד שני כאשר יש אינטגרציה והכנה נכונה, מסע רוחני יכול לשנות תפיסות, אישיות, אורך חיים והרגלים של אדם באופן עמוק ומתמיד.

מסע מאתגר או קשה אינו בהכרח מסע רע

חלק מתהליך טיפולי הוא לעבור חוויה קשה אך מעצימה, לרוב אנו נמנעים ממצבים קשים או מפחידים ולא נרצה להכניס את עצמנו באופן מודע למצב כזה, אך כאשר מגיעה ההבנה שזוהי דרך היחידה להתמודד עם בעיות לא פתורות מהעבר, אז המוכנות למסעות מאתגרים גדלה במקביל. לעיתים בכי ורגשות שליליים בעולים בזמן הטיפול נתספים כטריפ רע, אך התוצאות של אותו תהליך יכולות להיות חיוביות בתקופה שלאחר המסע הטיפולי, לכן לא כל מסע קשה הוא מסע רע.

התפרצות של פסיכוזה, הפרעה נפשית זמנית או קבועה

לעומת מסע קשה, מסע או טיפול שמעורר ומהווה “טריגר” להפרעה נפשית כגון פסיכוזה אינו נכנס בגדר מסע קשה ומועיל, זה מסע קשה ולא מועיל. למעשה הוא גורם לנזק גדול יותר. לכן הערכה נכונה של הסיכונים והסיכוי להתפרצות הפרעה נפשית היא קריטית אם מטרתנו היא לשפר את הרווחה הנפשית שלנו.

היכרות מקדימה עם החומר

באופן טבעי ברוב המקרים אנשים מגיעים למסע טיפולי או חוויה עם משני תודעה בלי יותר מדי הכרות מקדימה לגבי החומר, ההכנה, המינונים, או האינטגרציה. גם כי הדיע לא תמיד נגיש, מסובך, או שפשוט סומכים על חברים או אנשי מקצוע אחרים שינחו אותם וידאגו לרווחתם, וזה לעיתים יכול לעבוד, אך אופציה נוספת היא להשכיל לגבי החומר, המינונים והמאפיינים של אותו טיפול. בלי ספק זה דורש לא מעט מאמץ אבל בסופו של דבר למטופל יש יותר ויותר משקל כמטפל ואחראי על עצמו.

ציפיות לא ריאליות

אחת הבעיות הנפוצות בתהליכים עם חומרים משני תודעה, בין אם זה טיפול, טקס או בתהליך מיקרודוזינג של מספר חודשים היא הצבה יעדים לא ריאליים. אחת הסיבות היא שהציפיות לא ראליות היא הצבת יעדים ללא התשומת לב לכל שלבי הביניים.

הנה כמה דוגמאות לציפיות לא ריאליות:

1. לצפות לשינויים גדולים וקבועים באופן  מיידי

כאשר השינוי שנרצה לעשות גדול מדי, הסיכוי שהוא לא יצליח גדל בהתאם, לכן אם נבחר באופן צנוע את השינויים המיוחלים, יגדל הסיכוי שנצליח להגשים אותם, וכך באופן הדרגתי נוכל לאט לאט לעשות שינויים גדולים באמת.

2. חוסר רצון או הבנה לצורך בעבודה עצמית מודעות באופן קבוע

הרצון בפתרון מהיר מפתה מאוד, אך בפועל למרות היכולות של חומרים שונים הם עדיין רק כלי שמאפשר לעבודה להיות עמוקה יותר ויעילה יותר. לכן חוסר מוכנות להתמסרות לעבודה קשה עלול להוביל לכשלון.

3. ציפייה לריפוי מחלות קשות באופן מיידי

בעקבות סיפורים שונים אנשים תולים תקוות שחומרים וטקסים ירפאו אותם באורח פלא, זו אמונה מסוכנת! האמת היא שאנחנו לא יודעים איך חומרים הללו עובדים לגמרי, ושהם יכולים להשפיע באופן חיובי על הנפש אין ספק, ונפש בריא וחזקה היא מרכיב הכרחי בכדי להתמודד ולרפא מחלות, אבל לקפוץ למסקנה שחומר כמו איוואסקה או פסילוסיבין ירפא מחלות סופניות באופן מיידי עלול להוביל אנשים לאכזבה מרה.

4. להתייחס לחומר כמו “תרופת פלא” שתתקן הכל

ידוע שחומרים משני תודעה יכולים לעזור בכל מיני דרכים שונות החל מירידה ברמות חרדה ודיכאון, שיפור כללי במצב הרוח, שיפור בתחושות הפיזיות והקלה בדלקתיות, התמודדות עם התמכרויות, הקלה בכאבי ראש מקבציים, יצירה של קשרים נוירונלים חדשים במוח, הכרת תודה והוקרה לחיים, לעולם ולאנשים באפן כללי, ועוד. אך עם זאת לקחת מיקרודוז או מינון גבוה של משנה תודעה מסויים במטרה לפתור או לרפא מספר בעיות שונות באותו זמן סביר להניח תוביל לכשלון.

5. לא להיות מוכן לשנות דפוסי התנהגות וחלקים באישיות שצריכים להשתנות (הזדהות יתר עם האגו)

לעיתים השינוי ידוע או ברור אך בוחרים שלא לראות אותו כי אין מוכנות נפשית אמיתית לבצע את השינוי, למשל אדם שרוצה להפסיק או להמעיט בשתיית אלכוהול אבל הוא מאוד מזוהה עם החלק הזה באישיות שלו, כל כך מזוהה שלא מוכן לשחרר ולנתק את דפוס החשיבה שהפך לחלק מהאישיות.

6. להמשיך ולהתעקש על תהליך  למרות שלאחר זמן מוקצב לא רואים כיוון לשינוי המיוחל

במקרים כאשר בוחרים לעבוד על מטרה ספציפית וקובעים לה מסגרת זמן מראש של למשל עד חודשיים, ולאחר חודשיים לא רואים שיפור משמעותי בדרך למטרה אין טעם להתעקש, עדיף או לעצור בכדי לחזור לאיזון וחישוב מסלול מחדש, או לשנות במקצת את המטרה כך שתהיה ברורה יותר ופשוטה יותר.

מוכנות למסע תהליכי ולא לשינוי פתאומי

הרצון והאמונה שטיפול אחד יפתור הכל כמו במטה קסמים מפתה ומונע מאנשים להבין שמדובר בתהליך או מסע שמתחיל לפני ואחרי הצריכה של החומרים עצמם, ברגע שיש מוכנות אמיתית לתהליך אז התפיסה לגבי החוויה משתנה מאוד ומבינים שהחוויה מתחילה הרבה לפני ונגמרת הרבה אחרי השימוש בחומר עצמו.

לזכור שהכל עובר

במקרים רבים שאנשים עוברים תהליך עמוק עם משני תודעה, הם מוצאים את עצמם מתעמתים עם רגשות, תחושות, וזכרונות קשים מהעבר או מאותו רגע נתון. החוויה הקשה הזו לעיתים נחוצה והכרחית כמו ללכת ביער חשוך בכדי לצאת לאור בצד השני. כאשר יש מודעות שהחוויה הקשה היא רגעית ולא תשאר לנצח אז ניתן להתמודד עם הקושי בצורה יותר מטיבה. במידה ויש פחד או חשש שהחוויה הקשה לא תעבור ותישאר באופן קבוע ההשפעה השלילית מתעצמת ומתעצמת עד שתהפוך בלתי נסבלת.

הכנה הדרגתית

לא פעם אנשים רוצים להתחיל ישר בכל העוצמה, וזאת כי לכולנו יש רצון ושאיפה לשיפור גם אם אנחנו לא מבינים את הדרך המלאה. בפועל יש יתרון מאוד גדול למסע ארוך המורכב ממספר חוויות או טיפולים, שמתקדמים מהקל ליותר עמוקים. המטרה היא להתחיל בחוויה בעצימות נמוכה במטרה להיות מסוגל להכיל את החוויה וכך הסיכוי שהיא תטיב עימנו גדל, ובמידת הצורך מעלים את העצימות במסעות הבאים. ההדרגתיות הזו מאפשרת יותר הבנה, הכרות, ומעט יותר שליטה בחוויה שבא אנחנו מוכנים לאבד שליטה.

הכנה פיזית

ההכנה הפיזית לפני טיפול או מסע היא למעשה גם הקרקע להכנה נפשית, היא לא תמיד חובה אבל היא בהחלט יכולה להעצים ולהעמיק את הטיפול. מדובר בתרגול פיזי הסגנון מיקרו-מובמנט המכין את הגוף לקבל את הפתיחה של הוויסות החושי ובנוסף להתחזק בכדי שהגוף יוכל להכיל את העומס הפיזי שנוצר לעיתים בחוויות עם משני תודעה.

תרגול נשימה

התרגול הנשימתי הוא אחד הכלים הטובים והיעילים ביותר לווסת, להרגיע, ולמתן עומס ריגשי שלילי שעלול לצוף בסיטואציות מסויימות. קיימים סוגים שונים של תרגול נשימה וככל ששולטים ביותר תרגולי נשימה היכולת לווסת ולכוון את המסע גדלה.

הכנה תזונתית

הכנה תזונתית גם היא לרוב אינה חובה אך מומלצת מאוד, לרוב לפני טיפולים ומסעות יש הכנה כללית של כשבועיים מראש שבהם צורכים פחות מזנות מעובדים, ללא אלכוהול, קנאביס, קפאין, ללא חומרים אחרים, יש כאלו שמפסיקים בשר, ומקפידים על מזונות דלים בטיראמין ובעיקר צורכים מזונות קלים וטריים כמו פירות וירקות. תזונה זו מורידה עומס ממערכת העיכול ומאפשרת לגוף להקצות אנרגיה ויותר משאבים בתהליך הריפוי או בזמן ואחרי המסע.

הכנה נפשית

עבודת צל, שחרור סנסקרות, תרגולי מדיטציות שונות, הם כמה מהכלים שיש בכדי לייצר הכנה נפשית מתאימה לפני ואחרי מסע משנה תודעה.

בחירת סביבה מתאימה לחוויה

ההשפעה של הסביבה משמעותית מאוד, יש שיאמרו שהיא יותר משמעותית אפילו מהחומר עצמו. מסיבה, סביבה חיצונית הם גירויים מאוד שונים לעומת מסע עם מטפל או מסע מדיטטיבי או מסע בנגינה ושירה קבוצתית. הסביבה, התפאורה והאנשים שסובבים את המטופל בזמן המסע קובעים את תוכן המסע ואת הגירויים שיהוו ניצוף לתהליך מסויים.

בחירת תומכים ומלווים מתאימים

תחושת אמון ובטחון באנשים שמלווים הוא גם גורם בלתי נפרד, מכיוון שבלי האמון הבסיסי הזה שיש מי שיכול לעזור ולהקל ולהיות שם בשבילי ברגעים קשים, מגיעים למצב שאנשים לא מצליחים “לשחרר” ועקב פחדים של חוסר בטחון המסע מוגבל ולא מגיע לעומקים.

יצירת כוונה, וכיוון לצמיחה והתפתחות המשכית

כמו שהולכים בדרך לא ידועה ללא מפה, אין כיוון, היעד לא ידוע, אין הגדרה לכשלון ואין הגדרה להצלחה, יצירה של כוונה מצד אחד מגבילה במעט את האופציה להיות פתוחים לחלק מהשינויים אבל מצד שני יוצרים בהירות ומטרה, כמו נקודת ריכוז שאליה מכוונים אנרגיה ממוקדת במטרה ליצר שינוי.

מוכנות לשחרר

המוכנות לשחרר נשמע לעיתים כמו מונח אמורפי ולא ברור, זאת מכיוון שלא ממש מובן מה צריך לשחרר? והסיבה לכך היא כי למעשה אם היינו יודעים את החסרונות שלנו שאנחנו לא מצליחיםן לראות כבר היינו משחררים אותם, יתרה מכך במקרים רבים קיימת הזדהות עם חלקים באישיות שלנו שהם מה שצריך לשחרר אבל האגו לא מוכן לוותר עליהם. לכן מוכנות אמיתית לשחרור היא קשה, מפחידה ומקבילה ברמה מסויימת למוכנות למות, או לפחות מוכנות לתת לחלק מסויים בנו למות.