מיקרודוזינג נגד חרדה או בעד מסוגלות?

בשנים האחרונות יש עלייה גדולה בכמות המחקרים הקליניים בנושא פסילוסיבין ומיקרודוזינג פסילוסיבין, וזה אחרי שלושה עשורים של קיפאון עקב רגולציות ממשלתיות נוקשות. השינוי שבא לטובה עוד ממשיך אבל לא מאכזב ולא מאחר להביא ממצאים ותקווה לעתיד טוב יותר של טיפול בעזרת חומרים משני תודעה. אחד ההשערות של החוקרים זה שטיפול במשני תודעה קלאסיים כגון פטריות פסילוסיבין יכול לעזור ולהפחית רמות חרדה עד שזה כבר לא נחשב להפרעת חרדה.

מהי חרדה?

חרדה היא תגובה רגילה ללחץ. רמות חרדה קלות מועילות במצבים מסוימים.כי הן מתריעות על סכנות ועוזרות לנו לשרוד. הפרעות חרדה נבדלות מתחושות רגילות של עצבנות או חרדה וכוללות פחד או חרדה מוגזמים. הפרעות חרדה הן סוג ההפרעה הנפוץ ביותר בין הפרעות נפשיות. לפי ה – ADAA הפרעות חרדה משפיעות על 19% מהאוכלוסיה בארה”ב בשלב מסוים בחייהם.

חרדה מתייחסת לציפייה לדאגה עתידית והיא קשורה יותר למתח שרירים והתנהגות הימנעות.

פחד הוא תגובה רגשית לאיום מיידי והוא קשור יותר לתגובת Flight or Fight המקושרת לבלוטת האדרנל – להחליט או להילחם או לברוח כדי להימלט מסכנה.

הפרעות חרדה גורמות להמנעות ממצבים המפעילים או מחמירים את הסימפטומים של החרדה. לרוב היא תפגע בביצועי עבודה, עבודות בית ספר ויחסים אישיים. באופן כללי, כדי שאדם יאבחן עם הפרעת חרדה, הפחד או החרדה חייבים:

• תגובה לא פרופורציונלית למצב או להיות לא הולמת לגיל.
• להפריע ליכולתם לתפקד כרגיל.

סוגי הפרעות חרדה

• הפרעת חרדה כללית.
• הפרעת פאניקה עם או בלי אגוראפוביה.
• פוביות ספציפיות.
• אגורפוביה (חוּצוֹת).
• הפרעת חרדה חברתית.
• הפרעת חרדת פרידה ושתיקה סלקטיבית סלקטיבית.

איך הפרעות חרדה נוצרות?

החוקרים לא יודעים בדיוק מה גורם לחרדה, מעריכים שזה שילוב של גורמים סביבתיים, חוסר איזון כימי, ותורשה.  עם זאת מובן וידוע שהפרעות חרדה זה לא גזרה משמיים ויש מה לעשות בנידון.

תחושת מסוגלות וחרדה

האמונה ביכולתו או מסוגלותו של אדם להתנהל במצבים שונים, המכונה מסוגלות או יכולת עצמית, היא גורם נוסף הקשור לחרדה מופחתת. על פי תורת המסוגלות העצמית של בנדורה, הגברת המסוגלות העצמית של האדם בתחומים שונים, בין אם זה בהקשר של עבודה, כספים אישיים או תרחישים חברתיים, יכולה להפחית את תחושות חוסר האונים והחרדה.

יצירת תחושת מסוגלות

ישנם דרכים שונות ליצירת תחושת מסוגלות במימדים שונים של החיים, בין אם מדובר בצרכים פזיולוגיים, בטחוניים , חברתיים, מימוש עצמי וכו’. עם זאת תחושת המוסגלות חשובה בעיקר בצרכים הבסיסיים שהם פזיולוגיים, בטחוניים וחברתיים, כי בלעדיהם רמות עקה עולות וחרדה נורמלית עלולה להתגבר ולהפוך להפרעה.

תרגול נשימה מודעת

תרגולי נשימה מודעים יכולים להעביר פעילות מהמערכת הסימפטטית אל המערכת הפרא-סימפטטית, וכך להעביר את הגוף ממצב של עקה והתגוננות, למצב של רוגע, ריפוי וצמיחה.

תרגול תנועתי לפעולות פיזיות בסיסיות

ההשפעה החיובית של פעילות גופנית על ירידה ברמות חרדה ידועים וקיבלו הרבה תימוכין במחקר. בנוסף ידוע שכאבים, נוקשות שרירית, טווח תנועה קצר, מפרקים סגורים ומגבלות תנועתיות יוצרים חוסר מסוגלות פיזית שגורמים לנו לתפקד פחות טוב בסביבה, כל אלו תורמים להגברת החרדה. שמירה ופיתוח של יכולות תנועה לאורך שנים מאפשר לנו לקבל תחושת מסוגלות, משפר זרימת דם, חידוש תאים ומוריד חרדה במידה ונעשה במידה הראוייה.

יכולת הגנה עצמית

בעולם המודרני יכולות הגנה עצמית לא חייבות להיות רק נגד אלימות פיזית, אלה גם כוללות הגנה בדיבור רהוט, הגנה בעזרת רשת חברים ומכרים ששומרים עלינו, יכולת להתגונן בסביבה טכנולוגית, יכולת לשרוד בסביבה לא מוכרת, למעשה כל יכולת עמידה מול איומים חיצוניים.

מסוגלות בעזרת חשיפה הדרגתית לתנאי קור קיצוני

אחד הכלים היותר יעילים להתמודד עם פאניקה וחרדה היא בעזרת חשיפה הדרגתית לקור, קור קיצוני מאותת לגוף ולמוח הזוחלי שלנו שסכנת מוות קרבה אם לא נחזיר את החום לגוף. התמודדות הדרגתית וקבועה לאורך תקופה עם חשיפה לקור יוצרת מסוגלות ותחושת מסוגלות בנוסף ליכולת להרגיע את הגוף ואת הנפש בעזרת תרגולי נשימה בזמן מצבים של קור קיצוני.

מיקרודוזינג ומסוגלות נגד חרדה

השילוב של מיקרודוזינג בתהליך של יצירת מסוגלות עצמית מאפשר תוצאות מדוייקות יותר וטובות יותר. עדיין לא מוכח שמיקרודוזינג תורם להפחתה בחרדה אבל יש מחקרים המראים את הפוטנצאיל של פסילוסיבין להפחתה חרדה ונוירוטיות.

הסיבות הקשורות לכך לפי המחקר המקושר הן:

קולטני סרוטונין: פסילוסיבין משפיע על קולטני סרוטונין שונים עם זיקה גבוהה לקולטן הסרוטונין 2A. סרוטונין הוא נוירוטרנזמיטור (מעביר עצבי) הקשור בעיקר לוויסות מצב הרוח, וכל חוסר איזון יכול להוביל להפרעות במצב הרוח, כולל חרדה.

שיפור במצב הרוח: פסילוסיבין משפר את מצב הרוח באופן מיידי, וההשפעות המשפרות את מצב הרוח יכולות להימשך מספר חודשים. שיפור מצב הרוח של האדם יכול לעזור להפחית את תחושות החרדה.

הפעלה עצבית: ניתן לייחס את תחושות החיבור והתעלות שמתארים מטופלים, להפעלת מערכות מוח מסוימות כמו “מערכות חיפוש”, הממלאות תפקיד בטיפול בדיכאון ואנ-הדוניה (חוסר יכולת לחוש הנאה).

ריכוזי סרוטונין ודופמין חוץ -תאי: פסילוציבין מגדיל ריכוזים אלה באזורים ספציפיים במוח. גם סרוטונין וגם דופמין הם מעבירים עצביים הקשורים לוויסות מצב רוח והנאה, בהתאמה. עלייה בריכוזיהם יכולה לתרום לשיפור מצב הרוח, שיכולה להילחם בחרדה.

פוטנציאל לשינויים חיוביים לאורך זמן: אפילו עם שימוש חד-פעמי, פסילוסיבין עשוי לקדם שינויים שיכולים להימשך זמן רב, מה שהופך אותו ליעיל פוטנציאלי להקלה מתמשכת מחרדה.

גישה משולבת: חשוב להדגיש כי השילוב עם תנועה, נשימה וכלים מנטאליים ולא כטיפול מבוסס חומר בלבד מסביר את חשיבות הגישה הוליסטית. שיטה משולבת מבטיחה כי גורמי השורש לחרדה מטופלים תוך כדי תועלת מההשפעות המיידיות של הפסיכדליות.