אנטאקראנה – ארבעת פונקציות התודעה

מקור המונח אנטאקראנה מגיע מפילוסופיה הינדואית ומקושרת ומוזכרת באופן ישיר בכתבי יוגה עתיקים כמו היוגה סוטרות של פטנגלי, הוודות, ובאופנישאדות ספציפית בריהד ארנייקה אופנישאד (1.4.7), טייטיריה אופנישד (2.8.9 ) שם האנטאקראנה מתואר כאיבר פנימי של הגוף, גם בבהגווד גיטה מוזכר (10.22) כאשר קרישנה מתאר עצמו כ”אטמן” (העצמי), תוהה על מהותם של כל הייצורים החיים בעזרת האנטאקראנה, יחד עם המוח “הנמוך” “והגבוה”.

משמעות המונח אנטאקראנה אומר שהמיינד (או התודעה) מורכבת מארבע פונקציות שונות והן:

• מאנאס
• בודהי
• צ’יטה 
• אהמקארה

מאנאס – “זה שאוסף, מעבד וזוכר”

המאנאס הוא תהליך העיבוד החושי במוח, או הפונקציה במוח שמקבלת, מעבדת, ושומרת מידע מהעולם החיצוני דרך החושים אל התודעה והזכרון. קיימים שם תהליכי חשיבה אך מאוד בסיסיים כמו אינסטינקטים, דחפים ויצרים, יש פחות חשיבה לוגית, ויותר פעולה אינסטינקטיבית, אין בינה או היכולת להפלות טוב ורע. מאנאס הוא האספקט של המוח שמקבל קלט חושי ומעבד אותו לתפיסות (Perception). הוא אחראי לקליטה ועיבוד המידע החושי ההתחלתי לפני שהוא מועבר לפונקציות הקוגניטיביות הגבוהות יותר של בודהי ואהמקרה לעיבוד ולפירוש נוספים.

יתרה מכך מאנאס משחק גם תפקיד פעיל בעיצוב התפיסות שלנו על העולם מסביבנו. לפי הפילוסופיה ההודית, מאנאס מושפע משלושת הגונות או המאפיינים של הטבע: סאטווה (טהרה ואיזון), רג’ס (פעילות ותשוקה) וטאמאס (לכדוריות וחשך). בהתאם לגונה ששולטת בכל רגע נתון, מאנאס יפרש את המידע החושי בדרכים שונות, מוביל לתפיסות שונות של המציאות.

מאנאס קשור באופן ישיר לרגשות ורצונות. בעזרת המאנאס אנו חווים הנאה וכאב, ובאמצעות מאנאס אנו יוצרים קשר עם אנשים, אובייקטים ורעיונות. היבט זה של המאנאס יכול להיות מקור שמחה וגם מקור סבל, מכיוון שהרצונות והצרכים שלנו יכולים להוביל לאושר ולאכזבה כאחד.

יתרה מכך המושג מאנאס קשור לקונספט של צ’טה-וריטי, או “תנודות התודעה”. תנודות אלה הן זרם קבוע של גירויים חושיים כמו אירועים, מחשבות, ורגשות המתעוררות ונרשמות בתודעה, המונעות לעתים קרובות על ידי השפעת גירויים חיצוניים, או רצונות פנימיים. על ידי תרגול ושליטה ניתן להרגיע את תנודות אלה באמצעות פרקטיקות כמו מדיטציה ותרגול פיזי, כך ניתן להשיג תחושה של שלווה ובהירות נפש.

בודהי – “זה שמחליט ומפלה” (האינטלקט)

הבודהי נותן את היכולת לקבל החלטות בעולם, להבדיל מה טוב ורע עבורנו, בעזרת בודהי ניתן לפבצע פעולות מבוססות הגיון, השוואה, אינטליגנציה שיודעת להפריד בין טוב לרע, בינה, וקבלת החלטות, כל אלו הם חלק מהבודהי.

כתוצאה, הבודהי גם משפיע על פירוש חוויות, מערכות יחסים, למידה, דיבור והבעה, דעות קדומות, אדם עם בודהי “מוחלש” או בעיות פזיות/נפשיות שמטשטשות את הבודהי, למעשה מאפשר לתחושות, רגשות, ותשוקות להשפיע שלא במודע על החלטותיו.

צ’יטה – “תודעה טהורה”

צ’יטה הוא החלק של התודעה שהכי מזוהה עם המונח “תודעה טהורה”, צ’יטה הוא כמו “בנק זכרונות” ובו מאוחסנים הוריטי והסנסקרות (תנודות התודעה) השונים או רשמים וזכרונות שהתודעה נחשפה אליהם. אפשר לחשוב על זה כמו לוג או מחסן הזכרונות החוויה האנושית של האינדבידואל, במהותה היא נקייה וצלולה. 

את המונח צ’יטה ניתן להבין כמחסן כל החוויות והזיכרונות שלנו, המודעים והלא מודעים. כמו ספרייה עצומה, צ’יטה מאגד ומארגן את כל החוויות וההשפעות שלנו מהעבר, מצורף את חשיבותן למחשבותינו, הרגשות והתנהגויות שלנו בהווה ובעתיד.

אהמקרה – “תחושת האני / האגו”

“אהמ” = אני, “קארה” = יוצר. אהמקארה זה מה שיוצר את תחושת ה”אני”, למעשה זהו ה”אגו” לפי התפיסה היונגיאנית של אגו, צל ופרסונה, “מי שאני חושב שאני”. אהמקארה היא שכבה שיושבת על הצ’יטה וגם מאפשרת לזהות אדם ואת מה שייחודי רק לו. הזדהות חזקה עם אהמקארה “תחושת האני” היא מקור לניכור, הפרדה, בדידות, וסבל.

בכדי שנוכל להבין את המונח צ’יטה לעומק ניתן להקביל אותה לכמה מונחים

צ’יטה כאולפן הקלטות: כמו באופלן הקלטות, צ’יטה מקליט ומאחסן את כל הרעשים והקולות שעוברים בתוכו, כולל החוויות החיוביות והשליליות. לאורך זמן, הקלטות אלו עשויות להתעוות או להשתקם, והן משפיעות על הפרספקטיבות והרגשות שלנו בדרכים שאנו לא בהכרח מודעים להן.

צ’יטה כגינה: תארו גינה גדולה ומדהימה, עם כל הצמחים, העצים והפרחים השונים שבה. צ’יטה ניתן להבין כמו הגינה הזו – מרשימה, מגוונת ומאורגנת. הצמחים השונים מייצגים את החוויות והזיכרונות השונים שלנו, והאופן שבו הם מאורגנים משפיע על הצורה שבה אנו מתייחסים אליהם ומשתמשים בהם.

צ’יטה כמו מוזיאון: ניתן לתאר את צ’יטה כמו מוזיאון, צ’יטה כאוסף התצוגות והפריטים שמספרים את סיפור החיים שלכם. כמו שאוצר המוזיאון בוחר באופן קפדני ומארגן את הפריטים במוזיאון כדי ליצור סיפור מסויים, כך גם המיינד/התודעה שלנו מארגנת את החוויות והזיכרונות לסיפור מסויים שיוצר את הזהות / תחושבת האני / אהמקארה ותפיסת העולם שלכם.

מודע ולא מודע בפונקציות התודעה

כאשר מדברים על “המודע” מתכוונים לרוב אל המאנאס שעוזר לעבד ולזכור את המציאות בעזרת החושים, אותו דבר נכון גם לאהמקרה ולבודהי. לעומת זאת הצי’טה שבא מאוחסנים הזכרונות, התפיסות (סנסקרות), חוויות עבר, ורשמים נחשבת לתת מודע.

מטאפוראות להבנת ארבעת הפונקציות התודעה וההבדלים בינהם ניתן:

הקבלה בין ארבעת פונקציות התודעה למערכת בית המשפט

אם נשים לב נראה שיש הקבלה יפה בין ארבעת פונקציות התודעה ומערכת בית המשפט

• עורכי דין: הם אלו שאוספים ומציגים נתונים (עובדות), בדומה למאנאס.
• חבר המושבעים והשופט: חבר המושבעים מקבל החלטות והשופט מנהל את המשפט וקובע את העונש במידה וחבר המושבעים פסק אשמה, בדומה לתפקיד של בודהי.
• פרוטוקולים של בית המשפט: אלה מייצגים החלטות ומקרים היסטוריים, בדומה לתפקידו של צ’יטה.
• צדדים מעורבים (תובע/נתבע): האנשים או הגופים המעורבים בתיק מייצגים את אהמקרה (אגו) שכן הם אלה שאומרים את זכויותיהם או מתגוננים.
  לכן, נוכל למצוא את קווי הדמיון היצירתיים הבאים בין השניים:

מאנאס ועורכי דין: כפי שמאנאס אוסף נתונים בעזרת החושים, כך גם עורכי דין אוספים ומציגים עובדות וראיות. שניהם פועלים כאוספי נתונים ומנתחים במערכות ובכלים שלהם.

בודהי ושופט: הבודהי הוא החלק בתודעה שמקבל החלטות על סמך הנתונים שסופקו על ידי המאנאס. באופן דומה, השופט מקבל החלטות על סמך הראיות והטיעונים שהציגו עורכי הדין.

צ’יטה ופרוטוקולים של בית המשפטט: צ’יטה היא מחסן הזיכרונות וחוויות העבר, בדומה לרישומי בית המשפט ולתקדימים המשפטיים במערכת בתי המשפט. פסקי דין קודמים (זיכרון או צ’יטה) משפיעים לעתים קרובות על תהליך קבלת ההחלטות במקרים הקשורים בעתיד.

אהמקרה והצדדים המעורבים: אהמקרה שמייצג את תחושת ה’אני’, האגו או הזהות האינדיבידואלית. בדומה, הצדדים המעורבים בתיק בית משפט (התובע והנתבע) מגלמים את היבט זה. יש להם זהות מובחנת וחלק אישי בהליך ובתוצאה, בדיוק כמו שלאהמקרה יש השפעה ישירה על האופן שבו אנו תופסים ומגיבים לעולם שסביבנו.

הקבלה בין בני אדם לחיות

לחיות ובעיקר לחיות יותר פרימיטביות כמו זוחלים שונים יש פחות פעילות של בודהי ובעיקר פעילות של מאנאס, ביונקים מפותחים כמו שימפנזים וקופים גדולים רואים שיש התחלה של בודהי יותר מפותח, וכמובן בבני אדם רואים יותר ויותר פעילות של בודהי, לעיתים על חשבון פעילות של מאנאס. עם זאת אין לראות במאנאס כמנגנון נחות, אלה יותר כמו מנגנון בסיסי ראשוני ומחייב בכדי שהבודהי יפעל בצורה תקינה.

מטאפורת למשוואה מתמטית

אם נקביל את בודהי ואת מאנאס למשוואה מתמטית: המשוואה עצמה היא בודהי, ככל שהמשוואה ארוכה ומורכבת יותר למעשה זה בודהי יותר מורכב, אך הפרמטרים/משתנים  שיש להזין לתוך המשוואה אם מאנאס, כמה שתהיהי משוואה מורכבת, אם אין את המשתנים הנכונים התוצאה של המשוואה תצא שגוייה.

אנלוגיית המחשב

אנלוגיה זו אינה מדוייקת אחד לאחד אבל בהחלט עוזרת להמחיש את ההבדלים בין הסוגים השונים של פונקציות התודעה.

• מאנאס הוא מעבד המידע (PROCESSOER) דרכו נכנס קלט אל המחשב ועובר עיבוד ראשוני. המקלדת, העכבר, המצלמה, והמיקרופון אלו החושים כמו ראייה, שמיעה, מגע וכו’.
• בודהי זכרון RAM (הזיכרון המיידי) זה החלק במחשב שלפיו נקבע כמה פעולות עיבוד ניתן לבצע בזמן מסויים, ככל שיש יותר זכרון RAM המחשב יכול לבצע פעולות חישוב מורכבות וכבדות יותר יחד.
• צ’יטה הכונן הקשיח הצ’יטה הוא הזכרון לטווח הארוך, זהו הכונן הקשיח שבו נשמרים כל הקבצים שהם החוויה האנושית שלנו, בין אם הם זכרון שליף או לא שליף (מודע או בתת מודע). הכל נשמר בצ’יטה, ונתונים אלו משמשים לפעולות חישוב עתידיות.
• אהמקרה הפלט של על צג המחשב – במחשב מה שמופיע על צג המחשב נראה כמו התוכן של המחשב, בעזרת אנלוגיה זו קל להבין שאנו בני האדם הרבה יותר מורכבים ולא באמת מכילים רק מה שמוצג על פני מסך המחשב.
• אטמן – תודעה טהורה (מי שאנחנו) זה החשמל בלי החשמל המחשב לא יפעל כלל.

כיצד הבנה של אנטקארנה עוזרת בחיי היומיום?

נניח לדוגמא שאתה אדם עם נטייה לכעס או אימפולסיביות במצבי לחץ. בעזרת תרגול יוגה ומודעות, ניתן לייצר מודעות לארבע הפונקציות של התודעה וכיצד הם עובדים יחד. לאט לאט נתחיל להבין שהמאנאס זה שמעבד וזוכר את המידע מהחושים, יוצר את תגובת הכעס הראשונית. לאחר מכן הבודהי (האינטלקט) יכול להתערב ולהעריך את המצב כדי לקבוע אם הכעס מוצדקף מה מקורו האמיתי ואם עדיף להגיב בצורה רגועה וממדודה יותר.

בנוסף לזה אנו יודעים שהצ’יטה (הזיכרון) מחזיקה בחוויות ורגשות בעבר שיכולים לעורר את כעסך, וכי האהמקרה (אגו) יכול ליצור תחושה של הגנה או צדקנות עצמית שמקשה לראות את המצב באופן אובייקטיבי.

מתוך הבנה פנימית ועמוקה זו, נכנס למצב של מודעות גבוה יותר ומדיטציה כדי לפתח מודעות עצמית גבוה ושליטה על מחשבות ורגשות. אתה לומד לזהות את סימני הכעס הראשוניים ולקחת צעד אחורה לפני שתהיה תגובה אימפולסיביות. אתה משתמש בבודהי שלך כדי להעריך את המצב ולהגיב בצורה מתאימה ויעילה יותר.

עם הזמן אפשר לשים לב שהופכים להיות יותר סבלניים ורגועים במצבים עקה. מערכות יחסים משתפרות מכיוון שתגובות לא מנוהלות על ידי תחושות או רגשות שלליים כמו הוצאת קיטור, ותהליך קבלת החלטות משתפר.