“תתלבשו, אתם תהיו חולים! ” מי לא שמע את זה בילדות שלו.
לטבול באמבטיית קרח נשמע מטורף? אבל אם נבין לעומק את התהליך, נגלה יתרונות והגיון רב.
בשנים האחרונות אמבטיות הקרח הפכו לפופולרית מאוד בתחום הגוף-נפש, הספורט ובקרב מי שמחפש להתמודד עם דלקות, דיכאון, חרדה ובעיות נוספות.
חשוב להדגיש שלמעשה בתוך מיקרו-מובמנט, הקונספט של חשיפה לקור הוא רק חלק אחד מרעיון רחב יותר שנקרא ״חשיפה לאלמנטים״, כלומר לאלמנטים של הטבע על מנת לייצר קושי, אי נוחות והסתגלות (הורמזיס) על המערכות השונות של הגוף, כגון מערכת החיסון, המערכת הסומטו-מוטורית האחראית לקשר בין המח הסומטי (שמקושר לחושים ולתחושה) והמערכת המוטורית (שמקושרת לתנועה),במוח, החלק הסומטי מקושר לקבלת תחושות מחושיות כמו קור, חום, לחות, לחץ ומיקום בזמן ובמרחב. בנוסף גם המערכת האנדוקרינית המווסתת תהליכים כימיים בגוף, מערכת העצבים ותת מערכת העצבים הפאראסימפתטית, מערכת הדם ומערכת הלימפה האחראית על ניקוי פסולת מהתאים.
View this post on Instagram
בואו ללמוד את המדע מאחורי כניסה למי קרח
בסדנה תקבלו את המידע והכלים איתם תוכלו לתרגל חשיפה לקור בעזרת אמבטיית קרח בצורה בטוחה ואחראית.
פעילות זו יכולה לעזור במצבים הבאים:
- דלקתיות: כשהגוף נחשף לקור, נוצרת תגובה של כיווץ והרחבה של כלי הדם, תגובה זו מגבילה את אספקת הדם לאזורים מסוימים בגוף ולכן מפחיתה את הדלקת והנפיחות בגוף.
- חרדה ודיכאון: החשיפה לטמפרטורות נמוכות מגביר שחרור אנדורפינים, ההורמונים שמעניקים לנו תחושה של אושר. כמו כן, התמודדות עם האתגר של הקור יכולה לסייע בהתמודדות עם חרדות ולהגביר את הרגישות שלנו למצבים קיצוניים.
- נשימה: הנשימה היא כלי חזק שלא רק מסייע בהתמודדות עם הקור אלא גם מאפשר נתיב ישיר לפיזיולוגיה העמוקה שלנו הנמצא בגזע המוח. באמצעות טכניקות נשימה מסוימות, כמו נשימת וים הופ, ניתן לשלוט במערכת העצבים הפאראסימפתטית, להגביר את רמות החמצן בדם ולהשקיט את תנודות התודעה.
- התמודדות במצבי עקה (סטרט): הגוף האנושי מותאם להתמודדות עם קור, אבל זה לא המצב האוטומטי בו אנו נולדים. באמצעות התמודדות הדרגתית וממושכת עם טמפרטורות נמוכות, אנו מגבירים את היכולת של הגוף להתמודד עם לחצים ומצבים שונים, ובכך משפרים את היכולת שלנו להתמודד עם מצבים של לחץ גם בחיי היום יום.